ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו. צריך להבין דהלשון כפול, והנה רש"י פירש בד"ה רב לכם וכו' הם חטאו על נפשותם שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשותם, וקרח שפיקח היה מה ראה לשטות זה וכו', צריך להבין במה ידע שפיקח היה, ועוד צריך להבין כיון שאמר משה לר"ן איש קחו לכם מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו, ואח"כ כתיב את מחתות החטאים האלה בנפשותם, דהיינו מחתות ר"ן איש ולא נזכר מחתות קרח,
ונראה דמ"ש מרע"ה שיקחו להם מחתות אף דהוי עבודה בזרים, היאך צוה להם לעבור עבירה גדולה, כיון שבאמת הם זרים, אלא הענין הוא שמרע"ה אמר להם שיתקדשו על תנאי אם הוא ראוי לכהונה יהיה קדש ואם לאו יהיה המחתות והקטורת חולין, וז"ש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, פירוש שיקדשו על תנאי זה אם יבחר בו ה' יהיה קדש ואם לאו יהיה חולין,
והנה כבר כתבתי לעיל שקרח ועדתו לא היו שווין בעצה, שקרח ידע שאין כ"ג אלא אחד אלא דסבר שיבחר ה' בו, אבל הר"ן איש אמרו שכל העדה הם קדושים לכך הקדישו כולם בלא תנאי, ולכך נשרפו כיון שעבדו עבודה בזרות, וז"ש מחתות החטאים האלה בנפשותם כי קדשו שלא שמעו לדברי מרע"ה להקדיש ע"ת,
אבל קרח שפיקח היה וידע שאין כהן אלא אחד, והקדיש על תנאי, ובאמת היה המחתה של קרח חולין, והיינו דכתיב ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דיבר ה' ביד משה לו, פירוש לא יהיו כקרח שעשה כמו שציוה לו משה מאת ה' ולהקדיש ע"ת, ונודע האמת שבחר ה' באהרן ולא בקרח, וזהו כאשר דיבר ה' ביד משה לו ולא כעדתו שלא שמעו למרע"ה והקדישו את מחתותם כנ"ל:
