כתב הרמב"ם בפ"י מהל' מלכים (ג-ד):
אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטפשים אומרים. אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת...
ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" (דניאל יא לה).
מאידך בהלכות תשובה כתב הרמב"ם (ט,ב):
"מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו"
וקשה, שלא מצינו בבן כוזבא שהיה כ"כ בעל חכמה ולא שהיה נביא גדול, וצ"ע.
ואולי י"ל, שאפשר שמעלות אלו יגיעו אליו רק לאחר זמן, או עכ"פ שלא יגלה אותן מתחילה (אמנם בגמרא בפ' חלק איתא שאכן בדקוהו אי מורח ודאין, ומשמע שמתחילתו צריכות כל המעלות להיות בו, אבל הגמ' הנ"ל בלא"ה קשה לרמב"ם, וכמ"ש הראב"ד שם בהל' מלכים, ואולי לדעת הרמב"ם זה הטעם שר"ע לא חשש לזה).
אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטפשים אומרים. אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת...
ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" (דניאל יא לה).
מאידך בהלכות תשובה כתב הרמב"ם (ט,ב):
"מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו"
וקשה, שלא מצינו בבן כוזבא שהיה כ"כ בעל חכמה ולא שהיה נביא גדול, וצ"ע.
ואולי י"ל, שאפשר שמעלות אלו יגיעו אליו רק לאחר זמן, או עכ"פ שלא יגלה אותן מתחילה (אמנם בגמרא בפ' חלק איתא שאכן בדקוהו אי מורח ודאין, ומשמע שמתחילתו צריכות כל המעלות להיות בו, אבל הגמ' הנ"ל בלא"ה קשה לרמב"ם, וכמ"ש הראב"ד שם בהל' מלכים, ואולי לדעת הרמב"ם זה הטעם שר"ע לא חשש לזה).