געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 2,660
- תודות
- 6,952
- נקודות
- 640
וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. בפרי צדיק תמה איך מגיע לרשע הזה שיהיה שמח וטוב לב, והלא אמרו לעיל במדרש כטוב לב המלך ביין ולא כתיב 'בטוב', כי טובתן של רשעים אינה טובה, ואיך כאן כתב על המן שמח וטוב לב. ומתרץ שאמרו חז"ל (עין יעקב סנהדרין צו: ) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ומנו רב שמואל בר שילת, ואסתר המלכה ידעה שבתוך המן שבוי בשבי המר ניצוצות קדושות של רב שמואל בר שילת, ולכן זימנה את המן למשתה כדי שעל ידי שמחת המשתה יתעוררו הניצוצות הללו ויהפכו את מחשבת המן לטובת ישראל, ואמנם הצליחה לכמה רגעים לעורר הניצוצות הללו עד שיצא שמח וטוב לב, אבל כראות המן את מרדכי חזר לסורו וימלא המן על מרדכי חימה ומרדכי נטל מהמן את הניצוצות הללו והכניסם בתוך כלל ישראל, עיין שם, ושפתים ישק.
ובזה אפשר ליישב מדרש תמוה כאשר המן הרכיב את מרדכי על הסוס מה היה אותו רשע אומר ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם ה' ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך היית נבהל, והוא תמוה שהמן הרשע יאמר פסוק כזה, ולהנ"ל אתי שפיר שהניצוצות הקדושות שהיו בשבי אצל המן הרשע הם הן שאמרו ואני אמרתי בשלוי כאשר הייתי שליו שמח וטוב לב בל אמוט לעולם שתמיד אשאר שמח, אבל הסתרת פניך הייתי נבהל על שחזר לסורו וימלא חימה.
ובזה אפשר לרמז בפסוקים ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך וכו' ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, וביאר ביערות דבש (ח"א דרוש ח') ע"פ אמרם כל מקום שנאמר המלך סתם זה הקב"ה, א"כ מה הכוונה לפי"ז ויאמרו עבדי המלך וכו', ומבאר שהמלאכים הסכימו עם הגזירה כיון שאינם מבינים במחשבות בני אדם ולכן כאשר ראו שהשתחוו לצלם טענו שצריך לענשם ע"י המן, אבל הקב"ה יודע מחשבות בני אדם וידע שהם לא עשו אלא לפנים באונס אבל לבם בל עמם , וזהו ויאמרו עבדי המלך הם המלאכים, עיי"ש,
ועפי"ד אפשר שזה היה הויכוח בין מרדכי למלאכים כי מרדכי טען להם שהם אינם יודעים המחשבות שבלבם הם טובים, והמלאכים טענו לו שגם הוא אינו יודע המחשבות כאמרם אין אדם יודע מה שבלב חבירו, וענה להם מרדכי שלצדיק הדור הקב"ה מגלה המחשבות, והביא להם ראיה לדבריו בזה שהגיד להם אשר הוא יהודי דהיינו שהמן הוא יהודי [על דרך שכתב החיד"א ז"ל לדרכו] שיש בו ניצוצות קדושות של יהודי הוא רב שמואל בר שילת, ומנין יודע על כך אם לא שהקב"ה גלה סודו לעבדיו הנביאים, והלכו המלאכים בדמות אנשים ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, והיה אם המן יצחק עליהם ידעו שלא צדק, ואם יתמלא חימה על דבריהם זה הוכחה שזה אמת, ואכן כך היה וימלא המן חימה.
ובזה אפשר ליישב מדרש תמוה כאשר המן הרכיב את מרדכי על הסוס מה היה אותו רשע אומר ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם ה' ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך היית נבהל, והוא תמוה שהמן הרשע יאמר פסוק כזה, ולהנ"ל אתי שפיר שהניצוצות הקדושות שהיו בשבי אצל המן הרשע הם הן שאמרו ואני אמרתי בשלוי כאשר הייתי שליו שמח וטוב לב בל אמוט לעולם שתמיד אשאר שמח, אבל הסתרת פניך הייתי נבהל על שחזר לסורו וימלא חימה.
ובזה אפשר לרמז בפסוקים ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך וכו' ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, וביאר ביערות דבש (ח"א דרוש ח') ע"פ אמרם כל מקום שנאמר המלך סתם זה הקב"ה, א"כ מה הכוונה לפי"ז ויאמרו עבדי המלך וכו', ומבאר שהמלאכים הסכימו עם הגזירה כיון שאינם מבינים במחשבות בני אדם ולכן כאשר ראו שהשתחוו לצלם טענו שצריך לענשם ע"י המן, אבל הקב"ה יודע מחשבות בני אדם וידע שהם לא עשו אלא לפנים באונס אבל לבם בל עמם , וזהו ויאמרו עבדי המלך הם המלאכים, עיי"ש,
ועפי"ד אפשר שזה היה הויכוח בין מרדכי למלאכים כי מרדכי טען להם שהם אינם יודעים המחשבות שבלבם הם טובים, והמלאכים טענו לו שגם הוא אינו יודע המחשבות כאמרם אין אדם יודע מה שבלב חבירו, וענה להם מרדכי שלצדיק הדור הקב"ה מגלה המחשבות, והביא להם ראיה לדבריו בזה שהגיד להם אשר הוא יהודי דהיינו שהמן הוא יהודי [על דרך שכתב החיד"א ז"ל לדרכו] שיש בו ניצוצות קדושות של יהודי הוא רב שמואל בר שילת, ומנין יודע על כך אם לא שהקב"ה גלה סודו לעבדיו הנביאים, והלכו המלאכים בדמות אנשים ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, והיה אם המן יצחק עליהם ידעו שלא צדק, ואם יתמלא חימה על דבריהם זה הוכחה שזה אמת, ואכן כך היה וימלא המן חימה.