ד' תעניות בין המצרים ת"ב איך ניתן להתחבר מבחינה רגשית ורוחנית לימי בין המצרים? (1 צופה)

[נסכא דר' אבא]

בכל מגילת איכה, וכן בקינות (לא יודע אם בכולם אבל ודאי ברובם), אנו מקוננים על הצער שלנו הגשמי והרוחני.

לחץ כדי לכווץ...

מנין לך? אם זהו עיקר הצער היה אמור להיות איזה אזכור לזה.
(כמובן שבסופו של דבר צער השכינה וצערם של ישראל הוא צער מקביל ואף יותר מכך, אבל אבלנו הוא מצד מה שאנו חסרנו ולא מצד גלות השכינה, ובחגיגה ה: פליגי אמוראים אם בכיו של הקב"ה הוא מפני גאותן של ישראל או גאותה של מלכות שמים ועי' מהרש"א שם).
בעל מעלה מצטער בצער השכינה אבל האבל והצער הפשוטים הם על חסרוננו.
אגב, לפעמים להצטער בצער ישראל הוא מדרגה יותר גדולה כיון שאתה מצטער באופן אישי על ענין שנוגע לך ולא מנתק את עצמך מהאבלות.

לחץ כדי לכווץ...

אתה ודאי צודק שהחיסרון הגשמי הוא שהעולם לא מתנהל כפי מטרתו העיקרית שהיא השראת השכינה בתחתונים, ולא על הנוחות האישית שחסרה לי.
(למרות שכחלק מהגלות אנחנו רחוקים מאד מלהבין ולהשיג את המושג של גשמיות מתוקנת, מושג השייך למידת הקדושה כפי שכ' הרמח"ל במס"י).

לחץ כדי לכווץ...

וכמו שכתבתי לעיל, לכאו' זה אינו האבל המבוקש והנדרש (והטבעי) מאיתנו.
(יש בילקו"ש איכה רמז תתקצ"ו-ז אמר לו הקב"ה לירמיהו מה אתה רואה היום אני דומה לאחד שהיה לו בן ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, אבל זו דרישה מירמיהו הנביא ולא מכל יהודי).

לחץ כדי לכווץ...

פשט מגילת איכה שזה דרישה מכל יהודי להכיר במעלתו שהוא חלק מכלל ישראל ותפארתם שהיו עטרת ביד ה' והושלכו מעל פניו כמתואר במגילה בכל זויותיה

לחץ כדי לכווץ...

באתי רק לומר שהאבלות היא על חסרוננו אנו ולא (רק) על צער השכינה.

 

[נהורא סתימאה]

ניתן לשמוע הקלטות מצדיקי אמת שבוכים על צער השכינה באמת (ולא מן השפה אל החוץ).

 

[אימתי]

@AI אוצר האם תוכל לתת לנו
סיכום של העצות להתחבר לאבלות ולט' באב לקראת ט' באב
שהסיכום יהיה ברור מסודר לפי עצות ונושאים
ובאלו נושאים היה חילוקי דעות
בלי להביא ניקים וכדו'
ובעיקר שיהיה תועלתי לקראת ט' באב
תודה מראש

 

[גברא זוטרא]

הדרך הפשוטה והשווה לכל נפש, גם בדורינו,
היא ההסתכלות על הזמן הזה מול זמן הגאולה.
אבל בעיניים גשמיות.

כ"כ הרבה חולים יש בעולם, רווקים ורווקות המצפים לזיווגם,
זוגות צעירים ומבוגרים המצפים לזש"ק, יתומים, אלמנות, יסורים ושכול,
כ"כ הרבה עניים הרעבים ללחם, אנשים שמוכרחים לעבוד בביזיון כדי להביא פת לחם,

ולעומת זאת בזמן הגאולה,
"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר"

ההמשך,
כבר תלוי בדרגתו של כל אחד ואחד...
"ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

לחץ כדי לכווץ...

כ"ז נכון על החוסר שנוצר לנו מהחורבן, אבל איך להתאבל על צער השכינה לא פתרת.

 

[אימתי]

יש לציין שהגם שאסור לעסוק בדברים אחרים כדי לא להסיח דעת מהאבלות
זה בעיקר למי שאכן מתאבל
ובעיקר כדי ליצור את הזמן והלב פנוי ומוכן לאבלות
אבל אין זה אומר
שאסור ממש להסיח דעת מהאבלות כל היום .
אין זה אומר שצריך לכפות על הלב אבלות...
אם זה בשלב בחיים שעדיין לא מחוברים מספיק.
אלא צריך להתעסק בעניני אבלות
והצער כמו יצוף מאליו, ברגע הנכון !

 

[בד קודש]

כ"ז נכון על החוסר שנוצר לנו מהחורבן, אבל איך להתאבל על צער השכינה לא פתרת.

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט.
כבר אמרתי שלדעתי, אין לנו שום דרך להתחבר לצער השכינה בצורה אמיתית.