בגמ' צד ב מבואר שלמ"ד שדרך רחוקה היא חוץ לאסקופת העזרה יש למנות את רוב הטמאים לפי הנמצאים בעזרה.
ונשאלת השאלה איך ניתן להתחיל במנין הרי הטמאים אסורים להכנס לעזרת ישראל מדאוריי'?
ובאמת ברמב"ם היו שפירשו שמונים פעמיים לפני שנכנסים ואח"ז, אמנם רוב המפרשים לא סברו כן, ואיך יבארו דעה זו בגמ'?
(שהם הסבירו שכשהרמב"ם אומר שמונים בחוץ ז"א שאין הל' כנ"ל, ולכאורה אם הבינו שלדעה זו יש למנות בחוץ מה ראייתם?)
ונשאלת השאלה איך ניתן להתחיל במנין הרי הטמאים אסורים להכנס לעזרת ישראל מדאוריי'?
ובאמת ברמב"ם היו שפירשו שמונים פעמיים לפני שנכנסים ואח"ז, אמנם רוב המפרשים לא סברו כן, ואיך יבארו דעה זו בגמ'?
(שהם הסבירו שכשהרמב"ם אומר שמונים בחוץ ז"א שאין הל' כנ"ל, ולכאורה אם הבינו שלדעה זו יש למנות בחוץ מה ראייתם?)