ואתחנן איך רצה משה רבינו לעבר שנים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אעברה נא ואראה את הארץ (ג כה)

במגלה עמוקות אופן פ"ט כתב בשם מדרש, "אעברה נא" מלשון עיבור שנה, שרצה משה רבינו להכנס לארץ ולעבר שם את השנים, שאין מעברים שנים אלא בארץ ישראל. והעיר בספר תפארת צבי עה"ת (אמסטרדם תקט"ו), הרי מלך אינו יושב בעיבור השנה, כדאמרינן בסנהדרין יח:, וא"כ בלאו הכי משה רבינו אינו יכול לעבר שנים, כדאיתא בזבחים קב. דמשה רבינו היה מלך.

ונראה ליישב דהנה הטעם שמלך אינו יושב בעיבור שנה הוא מפני האפסניא, דהיינו כדי שלא יהיה לו חודש מיותר בחלקו ללגיונו אפסניא, ופירש רש"י שהוא נותן ללגיונו לפי סכום כך וכך לשנה, וניחא לו שיהיו כל השנים מעוברות. אמנם הרמ"ה פירש בשם י"מ, שהוא נוטל מס לפי שנה ומשלם ללגיונותיו לפי חדשים, וניחא לו שהשנים לא יהיו מעוברות שאז יצטרך להשלים משלו. ולפירוש הרמ"ה ניחא, דבלא"ה לא נטל משה רבינו מס מבני ישראל, וכמו שאמר לא חמור אחד מהם נשאתי, וא"כ אין לו נפק"מ בזה דהרי לעולם הוא צריך ליתן משלו.

עוד יש לומר, על פי מה שאמרו במכילתא פרשת בשלח ובספרי פינחס פיסקא קל"ה, שמשה רבינו ידע שנגזרה עליו הגזירה שלא יכנס לארץ, אלא שאמר לפני הקב"ה כלום נגזרה גזרה אלא שלא אכנס כמלך, אכנס כהדיוט. וכיון שבקשתו היתה להכנס כהדיוט, א"כ היה יכול לעבר שנים.​

 

[גרינפלד]

במגלה עמוקות אופן פ"ט כתב בשם מדרש, "אעברה נא" מלשון עיבור שנה, שרצה משה רבינו להכנס לארץ ולעבר שם את השנים, שאין מעברים שנים אלא בארץ ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:

ואע"פ דאמרינן בברכות סג. שרבי עקיבא היה מעבר שנים בחו"ל מפני שלא הניח כמותו בארץ ישראל, וא"כ משה רבינו ובזמן שלא היו ישראל בארץ בודאי יכול לעבר שנים בחו"ל, וכן נראה בפרקי דרבי אליעזר פ"ט שמשה רבינו עיבר שנים עד שבאו לארץ ישראל, מ"מ יש לומר דאינו כמצוותו כ"כ, ורצה לזכות לעבר שנים בארץ ישראל.​

 

[מחכה]

ולפירוש הרמ"ה ניחא,

לחץ כדי לכווץ...

וצ''ע אם שייך בזה לא פלוג רבנן

ובעיקר הדברים יל''ע, דלכאו' מוכח דעברו בח''ל