• מדור זה נועד לסייע לחו"ר הפורום באיתור מקורות תורנים ומראי מקומות רלוונטיים. שימו לב: המדור לא מיועד לדיונים בנושא המקורות עצמם. דיונים אלה מתאימים למדורים אחרים.

  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,589
תודות
16,597
נקודות
895
בס"ד
שלום וברכה אל מעכ"ת חו"ר הפורום דפה,

הנני פונה אליכם בבקשת עזרה ובירור מקור תורני בעניין השגור בפי כל.
כידוע, הלשון המורגלת והסטנדרטית בכל מרחבי הש"ס לציון היום השישי בשבוע היא "ערב שבת".
מכוח דא, ברצוני לשאול ולברר:
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
ב. האם יש מבין רבותינו המפרשים (ראשונים כאחרונים) אשר נתעוררו לנקודה זו, ודנו בטעם הדבר, במשמעות שינוי הלשון או ביסוס הייחודיות של ביטוי זה?
אודה מאוד לכל מי שיכול להאיר את עיניי במקורות מדויקים, בציוני מקומות ובדברי המפרשים הדנים בזה.
בברכת @התורה ,​
 
במאמע לשון שנשתמשו בו אבותינו מלפנים, היה קוראים את יום השישי בשם "ערב שבת" ואולי את ליל שבת קודש היו קוראים "פרייטאג-צו-נאכטס". ובספר זרע קודש פרשת בראשית, יש ביאור על זה
 
השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש וכו' בשישי היו אומרים וכו'.
יש"כ, אך זה חריג, ולענ"ד התשובה בזה היא לאור הקודמים לו [ראשון... שני...].
במאמע לשון שנשתמשו בו אבותינו מלפנים, היה קוראים את יום השישי בשם "ערב שבת" ואולי את ליל שבת קודש היו קוראים "פרייטאג-צו-נאכטס". ובספר זרע קודש פרשת בראשית, יש ביאור על זה
אך מצינו מקומות שכן הוזכר, אמנם זה חריג, והשאלה האם יש בזה סוד מיוחד,

ועדיין נפשי בשאלתי:
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
ב. האם יש מבין רבותינו המפרשים (ראשונים כאחרונים) אשר נתעוררו לנקודה זו, ודנו בטעם הדבר, במשמעות שינוי הלשון או ביסוס הייחודיות של ביטוי זה?
אודה מאוד לכל מי שיכול להאיר את עיניי במקורות מדויקים, בציוני מקומות ובדברי המפרשים הדנים בזה.
בברכת @התורה ,
 
בס"ד
שלום וברכה אל מעכ"ת חו"ר הפורום דפה,

הנני פונה אליכם בבקשת עזרה ובירור מקור תורני בעניין השגור בפי כל.
כידוע, הלשון המורגלת והסטנדרטית בכל מרחבי הש"ס לציון היום השישי בשבוע היא "ערב שבת".
מכוח דא, ברצוני לשאול ולברר:
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
ב. האם יש מבין רבותינו המפרשים (ראשונים כאחרונים) אשר נתעוררו לנקודה זו, ודנו בטעם הדבר, במשמעות שינוי הלשון או ביסוס הייחודיות של ביטוי זה?
אודה מאוד לכל מי שיכול להאיר את עיניי במקורות מדויקים, בציוני מקומות ובדברי המפרשים הדנים בזה.
בברכת @התורה ,​
אשמח מאוד לתגובות בעניין,
בתודה מראש
 
מצאתי מדרש מעניין אולי זה מיישב תמיהה זו

וכך כתוב במדרש (בראשית רבה פר' ט' אות יד) עה"פ יום השישי אמר רבי סימון בר מרתא עד כאן מונין למנינו של עולם, מיכן ואילך מונין למנין אחר.

ופירש בפירוש נזר הקודש וז"ל: עד כאן מונין למנינו של עולם. יום א' לבריאה, יום ב' לבריאה, אבל מו' ואילך אין מונין ליום הבריאה אלא למנין אחר דהיינו ליום השבת, יום א' בשבת יום ב' בשבת וכן כולם, וכמ"ש במכילתא [יתרו בחדש ז] זכור את יום השבת, שלא תהא זכירת שבת זז מפיך, שתמיד ימנו למנין שבת. ונ"ל הטעם לפי שע"י קדושת שבת נשתכלל כל העולם כדלקמן פ"י [ה], ולכן כתיב הששי, כלומר יום המיוחד משאר הימים שבו כלה מנין הראשון והתחיל מנין אחר ליום השבת קדש, ע"כ.

ובזה מבואר דיום שיש יקרא בכל מקום ערב שבת דווקא.
 
עוד מצאתי דכתב בספר טעמי המנהגים סימן רנ
טעם שנקרא יום ששי "ערב שבת" לשון תערובות, כי ביום הששי יתערב שם קדושת שבת הבא, כי ערב שבת הוא הממוצע בין השבת והחול ובו מתערבים ומתמצעים, ולכן קורין בקידוש "יום הששי ויכולו השמים" ביחד, הגם שויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו כו', כי באמת יום הששי הוא המחבר את יום השבת לחול. ולרמז זה אנו קורין את ליל שבת על יום הששי שקורין בל"א "פרייטאג צו נאכט", וכן להיפך ביציאת שבת אנו קורין את ליל ראשון על שבת בל"א "שבת צו נאכט", ולכאורה היה ראוי להיות בהיפך לקרוא את ליל כניסת שבת על שם שבת, וליל יציאת השבת על החול, כי הלילה הולך אחר היום שלאחריו, רק כי מורה כנ"ל על קדושת שבת שמתערב בחול*, ולכן גם בליל מוצאי שבת קורין על שם שבת, שקדושת שבת משפיע' לימי החול (זרע קודש פ' בראשית, וע"ל סעי' תכ"ז, ועי' לקוטי' סעי' קי"א וסעי' קי"ג):
 
עוד ראיתי בספר מחזיק ברכה (או"ח סי' ר"נ ס"ק ב) כל צרכי שבת יקנה אותם ביום הששי ולא ביום חמישי ספר הכונות מהאר"י זצ"ל ואף על גב דקי"ל דביום ד' מתחלת הכנת שבת מ"מ עד יום הששי לא יש הארת שבת בעצם ולכן צריך שיקנה הכל ביום הששי כדי שתחול עליו קדושת שבת על כל מה שיקנה לכבודו.

נמצא דהעארת השבת כבר יש ביום ששי ואך הוא נתברך במן מחמת יופצ השבת ולכך שפיר נקרא הוא ערב שבת שכל מהותו שהוא 'ערב שבת'.
 
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
במשנה חגיגה (כו, א): "...עבר הרגל ליום ששי - לא היו מעבירין...".
 
אפשר להציע, שבכל המקומות בהם מוזכר יום ו' בגמרא בלשון 'ערב שבת', זה או בהקשר ששייך לכך שהוא ערב שבת, כגון לגבי הלכות שנובעות מחמת מה שהיום סמוך לשבת. או שמוזכר היום ביחס ליום השבת, כגון מלאכה שאסורה בשבת, שדנים עליה באיזה יום נעשתה.
לא ידוע לי מקום בחז"ל שמוזכר הביטוי 'ערב שבת', בלא אחד משני ההקשרים הנ"ל, ולא ידוע לי על מקום שבו מוזכר הביטוי 'יום השישי' באחד משני ההקשרים הנ"ל, מלבד המשנה בחגיגה הנ"ל. ועדיין צ"ע.
 
בס"ד
שלום וברכה אל מעכ"ת חו"ר הפורום דפה,

הנני פונה אליכם בבקשת עזרה ובירור מקור תורני בעניין השגור בפי כל.
כידוע, הלשון המורגלת והסטנדרטית בכל מרחבי הש"ס לציון היום השישי בשבוע היא "ערב שבת".
מכוח דא, ברצוני לשאול ולברר:
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
ב. האם יש מבין רבותינו המפרשים (ראשונים כאחרונים) אשר נתעוררו לנקודה זו, ודנו בטעם הדבר, במשמעות שינוי הלשון או ביסוס הייחודיות של ביטוי זה?
אודה מאוד לכל מי שיכול להאיר את עיניי במקורות מדויקים, בציוני מקומות ובדברי המפרשים הדנים בזה.
בברכת @התורה ,​
רבותי, נאמרו ביאורים נפלאים,
אך לא נמצא עד כה ולו מקום א' לפליטה מהש"ס [גמרא, לא משניות],
לאמר יום שישי וכדו'.
אשמח מאוד למי שיש להביא בעניין, אם מישהו ביאר בזה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון