- הודעות
- 4,589
- תודות
- 16,598
- נקודות
- 895
בס"ד
שלום וברכה אל מעכ"ת חו"ר הפורום דפה,
הנני פונה אליכם בבקשת עזרה ובירור מקור תורני בעניין השגור בפי כל.
כידוע, הלשון המורגלת והסטנדרטית בכל מרחבי הש"ס לציון היום השישי בשבוע היא "ערב שבת".
מכוח דא, ברצוני לשאול ולברר:
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
ב. האם יש מבין רבותינו המפרשים (ראשונים כאחרונים) אשר נתעוררו לנקודה זו, ודנו בטעם הדבר, במשמעות שינוי הלשון או ביסוס הייחודיות של ביטוי זה?
אודה מאוד לכל מי שיכול להאיר את עיניי במקורות מדויקים, בציוני מקומות ובדברי המפרשים הדנים בזה.
בברכת @התורה ,
שלום וברכה אל מעכ"ת חו"ר הפורום דפה,
הנני פונה אליכם בבקשת עזרה ובירור מקור תורני בעניין השגור בפי כל.
כידוע, הלשון המורגלת והסטנדרטית בכל מרחבי הש"ס לציון היום השישי בשבוע היא "ערב שבת".
מכוח דא, ברצוני לשאול ולברר:
א. האם ואיפה ברחבי התלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי (במשנה, בגמרא, או בברייתות המובאות בהם) מצינו שימוש מפורש בלשון "יום שישי", "יום השישי" או "בשישי" ככינוי לימות השבוע, שלא בדרך אגב של ציון פסוק מקראי?
ב. האם יש מבין רבותינו המפרשים (ראשונים כאחרונים) אשר נתעוררו לנקודה זו, ודנו בטעם הדבר, במשמעות שינוי הלשון או ביסוס הייחודיות של ביטוי זה?
אודה מאוד לכל מי שיכול להאיר את עיניי במקורות מדויקים, בציוני מקומות ובדברי המפרשים הדנים בזה.
בברכת @התורה ,