שמיני אך מעיין ובר מקוה מים יהי' טהור- קו' על העונג יו"ט הידוע (3 צופים)

[ממגד שמים]

מח' ראשונים [-בב סו: רא"ש ריש הל' מקוואות ועוד]
אי כולו שאוב כשר מהתורה.
למעשה רוב הראשונים הסוברים שמהתורה פסול מים שאובין- מודים שדי ברובו שאוב . [-למעט תוס' רי"ד]
וצ"ע איך יועיל בזה רוב מי גשמים- והכיצב נהפוך את המיעוט מים שאובין שאין להם כח טהרה להיות מי גשמים- לפי מה שייסדו הרבה אח' שביטול ברוב יכול רק להסיר דינים, אבל לא להחיל דינים חדשים, עד"מ מחשבת לשמה וכו'
ובאמת בשיעורי ר' שמואל מכות ד. ר"ל שע"י שמתבטל הפסול של מים שאובין חוזר הוא ממילא למקומו הטבעי להיות כשר.
אמ' יל"ע בזה בהיות ובפועל חסר למים אלו מציאות מי גשמים ובפשוטו לא סגי בהסרת האיסור, יען עדיין אין להם כח טהרה.
אמנם, ישנם כו"כ הוכחות שבדבר לח הנבלל ומתמזג להיות מקשה אחת, אזי הכול מוגדר כחטיבה אחת ויודה העויו"ט שדיני הרוב יועילו.
וב"זכר יצחק" ר"ל שזה מדין רובו ככולו ולא מצד הלכות ביטול ברוב, ועיין.

 

[מחכה]

אמ' יל"ע בזה בהיות ובפועל חסר למים אלו מציאות מי גשמים ובפשוטו לא סגי בהסרת האיסור, יען עדיין אין להם כח טהרה.

שמא יוכל כבודו לבאר יותר, מה חסר בתי' של הגר''ש? וכי מניין הגיעו המים אם לא שהיו פעם טהורים?

 

[ממגד שמים]

שמא יוכל כבודו לבאר יותר, מה חסר בתי' של הגר''ש? וכי מניין הגיעו המים אם לא שהיו פעם טהורים?

כשר יש איסור-ע"י הביטול ברוב פוקע האיסור.
אולם מים שהיה בהם תפיסת יד אדם, אין הביאור שיש כאן רק חלות פסול, אלא כבר לא נחשב מים בידי שמים, הגע בעצמך- מיעוט מי פירות יוכלו מהתורה להשלים ל-40 סאה? פשיטא דלא ,יען אי"ז המים הנדרשים. אף ה"נ מים של"ה דומיא דמעיין -לא זה המקוה של התורה. -א"כ אפשר להתעקב. ולפיכך העליתי 3 תי' והמעיין יבחר.