להרב
@אימתי ולהרב
@כלפי לייא אולי כוונת הרב
@מנגו לדברים הבאים.
השפתי חיים מבאר כי המשפט בראש השנה אינו ענין של שכר ועונש, כי שכר ועונש זה רק לאחר מאה ועשרים, אלא הענין הוא ששופטים את האדם כמה הצליח לעבוד את ה' בשנה שעברה (וזה הענין של סיום התחרות), ועל פי זה תקבל תפקיד לעבוד את ה' בשנה הבאה.
ואגב הדין כמובן לא סותר את ענין ההמלכה, כי בזמן שהאדם ממליך את הקב"ה בקבלת עומ"ש, יקבל תפקיד לשנה הבאה בהתאם לשאיפותיו.
יפה מאוד
קודם כל אלו לא דבריו האישיים של הרב
@מנגו (איזה שם טעים הוא בחר:), מגרה, צריך לעשות משהו עם השמות המגרים האלו :)
כי אילו היו הדברים האלו אישיים שלו הייתי מתבטא אחרת. הוא ציטט חוברת שהופצה בבתי כנסת.
ולגופם של דברים קניתי בהחלט את הרעיון. כי אכן היום הזה הוא יום מבחן וכעין סיום התחרות שלך והנסיון שלך להצליח לעבוד את ה' בכל לבבך ובכל נפשך, וכמו עוד הרבה מבחנים ותחרויות שאנחנו מבינים היטב את תחושת הגורליות שהם יוצקים בנו לדוגמא - שהוא הביא - טסט.
ואכן אנחנו עושים לא בשביל לעבור את המבחן הוא לא גורלי בגלל הציון שלו אלא כי אנחנו חרדים לדעת האם התקדמנו לשלב הבא להיות נהגים על הכביש!
וכן כך בר''ה, אנחנו חרדים נורא מאימת הדין אבל בהחלט לא בגלל אימת המקל, אלא אנחנו חרדים לדעת האם הצלחנו לעבור שלב לשנה הבאה,
אבל חשוב לציין התחרות והמבחן פה הוא לא על חיובי או לא, ואם לא אז לא נורא וכו', - אלא לא רק האם תעבור או לא, אלא לאיזה שלב תיכנס - אם תיכנס,
האם לשלב קשה ומאתגר, שכולל פציעות נפילות אכזבות וכו' שבסופו אכן ג''כ יש ניצחון, או שמא לשלב יותר קל מלא סיפוק עשייה ברוכה נחת והמון המון הארת פנים ובסופו ג''כ ניצחון. ולכן גורליות היום הזו היא הרבה יותר מגורליות רגילה של מבחן וכו',
זו תחרות על החיים!