- הודעות
- 7
- תודות
- 38
- נקודות
- 2
רציתי להביא מה ששמעתי ממו"ר הגרב"ד פוברסקי שליט"א, בביאור הקינה ההיסטורית והמרטיטה לבבות 'אלי ציון'
'אלי ציון ועריה כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה'.
מקביל הפייט את אבלות ציון וירושלים, כצער של אשה שחלה וגם יולדת את בניה, מדובר על צער הגוף בעוד שהנפש בעוז ובתעצומות רוח, מחכה לראות את הולד הנולד בשעטו"מ. ומאידך גיסא, בתולה החוגרת שחורים ושק על מותניה, מדובר בייסורי נפש בלא צער הגוף.
ועל חורבן הקודש והמקדש [שכתב הרמב"ן באגרתו: 'כל הקדוש מחבירו, חרב מחבירו'], ראוי להצטער גם בצער הגוף וגם בצער הנפש.
ונזכה במהרה לברכת השבת: כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה, בביאת גוא"צ ובבנין בית קדשינו ותפארתינו בב"א.
'אלי ציון ועריה כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה'.
מקביל הפייט את אבלות ציון וירושלים, כצער של אשה שחלה וגם יולדת את בניה, מדובר על צער הגוף בעוד שהנפש בעוז ובתעצומות רוח, מחכה לראות את הולד הנולד בשעטו"מ. ומאידך גיסא, בתולה החוגרת שחורים ושק על מותניה, מדובר בייסורי נפש בלא צער הגוף.
ועל חורבן הקודש והמקדש [שכתב הרמב"ן באגרתו: 'כל הקדוש מחבירו, חרב מחבירו'], ראוי להצטער גם בצער הגוף וגם בצער הנפש.
ונזכה במהרה לברכת השבת: כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה, בביאת גוא"צ ובבנין בית קדשינו ותפארתינו בב"א.
