הלכות שבת אמירה לעכו"ם שבות

[אור זרוע לצדיק]

האם איסור אמירה לעכו"ם הוא דאורייתא או דרבנן?

 

[אין עוד]

מה השאלה? ודאי דרבנן.
או משום שליחות לדב"ע, או משום גזירה.

 

[אור זרוע לצדיק]

הלבוש בסי' רמ"ג מביא את הדין של אמירה לעכו"ם וכותב שם דיש מפרשים שהיא דאורייתא.

ויעויין שם באליה רבה (א) [לבוש] איסור דאורייתא וכו'. כן כתב בית יוסף סוף סימן רמ"ד בשם סמ"ג, ועיין בחזקוני פרשת בא בפסוק לא יעשה מלאכה מה שהקשה רש"י דאשתמיטתיה דברי סמ"ג ולבוש אלו, גם מצאתי בספר יראים סימן קי"ג זה לשונו הא דאמרינן אמירה לכותי שבות כשאינו מלאכת ישראל כגון שאומרים לכותי עשה האש שלך לצרכי, אבל להוציא קדירות של ישראל מן הגחלים דישראל אסור מדאורייתא, עד כאן. ובזה יש לישב מה שהקשיתי בסק"ח על הסמ"ג, מכל מקום מפוסקים משמע דלעולם דרבנן:​

סמ"ג - חלק לא תעשה - מצוה ע/עה

ותניא במכילתיה (בא פרשה ט) כל מלאכ' לא יעשה בהן לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה הגוי מלאכתך משמע מכאן שאסור לישראל להניח לגוי לעשות מלאכתו בין ביום טוב בין בשבת דאורייתא אבל אם מסר לו הישראל המלאכה מערב שבת מותר ובלבד שיהא בביתו של גוי כאשר בארנו בהלכות שבת (יט, ע"ג) אמנם יש לומר שהיא אסמכתא בעלמא שאם היתה מן התורה לא היו מתירין חכמים לעשותה אף בביתו של גוי ואף מסרה מערב שבת ולשון לא יעשה הכתוב בתור' מוכיח קצת שהוא דרשה גמורה.​

 

[אין עוד]

ולשון לא יעשה הכתוב בתור' מוכיח קצת שהוא דרשה גמורה.

לחץ כדי לכווץ...

הזכרתני, הסמ"ג אכן יחידאי בזה.