שבועות אמירת משניות בתיקון ליל שבועות (1 צופה)

[אור זרוע לצדיק]

מה המנהג? האם הוא מעיקר התיקון?

 

[חידודא]

ע"פ המקובלים אין נכון לקרוא משנה בלילה הזה (בא"ח ש"א פ' במדבר ה"ד) אבל יש אומרים שגם ע"פ הקבלה אין חשש
ומרן בית יוסף שהובא הסיפור המפורסם אודותיו בשל"ה שנשארו ערים שני לילות של שבועות היה תחילת התיקון בגלל המשניות שגרס תדיר ומזה נברא לו מלאך מגיד שהיה מתגלה אליו בדר"כ בשבת בעת המנחה והיה מכנה עצמו אני ה"אם " הדוברת אליך
ובאותו לילה כמובן עסק במשניות

 

[חידודא]

סדר הלימוד - טוב ללמוד סדר התיקון בלילה זה, ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי הוא נתקן על דרך האמת. והוא מתוקן ומקובל מפי המהרח"ו הקדוש ז"ל מספר "עץ חיים" שע"פ האר"י ז"ל וסודו רם ונשא מאוד (כף החיים שם).
סדר הלימוד בלילה זה: תחילה תנ"ך ואחר כך תרי"ג מצוות ואחר כך מדרש ואחר כך האידרא רבא וקטעים מהזוהר הקדוש, כי כן מפורש בזוהר הקדוש "למלעי באוריתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דחכמתא", וקוראים קטעים מכל פרשה תחילה וסוף כמסודר בספרי התיקון (עיין בן איש חי במדבר ד)
כבר נודע מנהגו של רבינו החיד"א ז"ל ללמוד בלילה זו שתי האידרות מעומד גם בעת זיקנתו, אשריו ואשרי חלקו (בן איש חי שם).
אין ללמוד משניות בלילה זו. ומי שיש לו מנהג קבוע ללמוד י"ח פרקי משנה בכל יום, מותר ללמוד הי"ח פרקי משנה ביום דוקא ולא בלילה, ואין מניעה ללמוד המשנה אלא בליל שבועות בלבד. אבל בשאר לילות של שבתות וימים טובים אין מניעה כלל, ויכול ללמוד משניות כאשר ירצה (בן איש חי שם).
בחורי ישיבה שרוצים ללמוד גמרא או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה, לפחות ילמדו את התנ"ך המסודר בספרי התיקון, וכן קטע מהמדרש וקטע מהזוהר. מעט מתרי"ג מצות.

 

[ליחדא שמיה]

בעיקר הענין,
יש בזה סתירה בזוהר, בהקדמת הזוהר כתוב לחרוז בלילה זה מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, אך בפר' אמור כתוב שבלילה יעסוק בתורה שבעל פה וביום יעסוק בתורה שבכתב.

 

[ליחדא שמיה]

בחורי ישיבה שרוצים ללמוד גמרא או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה, לפחות ילמדו את התנ"ך המסודר בספרי התיקון, וכן קטע מהמדרש וקטע מהזוהר. מעט מתרי"ג מצות.

לחץ כדי לכווץ...

מנין?

 

[חידודא]

כך ראיתי ושמעתי לכמה פוסקים
והמקור ממה שכבודו הביא "בהקדמת הזוהר כתוב לחרוז בלילה זה מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים," וההמשך וכן למדרשים לוסוד וכך כתב החיד"א
ומשמע שלא צריך לקרוא אתת כל האידרא וכדו' וכמו שבתנ"ך עושים קטעים קטנים מה שנקרא "פרומו" כך אפשר מהזוהר והמדרש שסו"ס חרז ועלה מפשט לסוד וכן ראיתי כמה ת"ח נוהגים

 

[אורות]

בזידיטשויב לא אמרו משניות בליל שבועות,
הרה"ק מקאמארנע אמר לדודו ורבו שר בית הזוהר העטרת צבי מזידיטשויב שלדעתו אין צריך לומר ולשנה אחרת הודה לו רבו ואכן הפסיק לומר

 

[ליחדא שמיה]

כך ראיתי ושמעתי לכמה פוסקים

לחץ כדי לכווץ...

אולי תפרט מי הם?
מלבד זאת, פוק חזי מאי עמא דבר.