ביום טוב נאמר (ביצה טו): חלקהו חציו לה' וחציו לכם, אבל בשבת "כי קודש הוא לכם".
ה"לכם" הוא גם כן קודש, גם האכילה והשתייה שהם לצורכי הגוף קודש הם. (קדושת לוי).
"כתית למאור" –כאשר מבקשים להטיף לאדם מוסר, ולכתת ולשבר את לבו, יש להתכוון למאור, דהינו: לעשות זאת מתוך הארת פנים, תוך שמראים לו את הדרך הישרה ומעודדים אותו לצעד בה, "ולא למנחות" –יש להיזהר לא להנחיתו ולהשפילו. (רבי יחיאל מאלכסנדר זצ"ל)
גמ' עירובין האי עלמא לבי הילולא דמיא, אמר ע"ז הרה"ק מקאצק, כי כמו חתונה אם יעמוד אדם ויאמר פעמים הרבה "מקודשת" ולא יתן טבעת על יד הכלה כל האירוע לא כלום הוא הוא הדין לעוה"ז אם יסתובב אדם ולא יפסיק לדבר על "קדושה" אם לא יעשה מעשה יצא בלא כלום.
ספר קול מבשר ח"ג - מנחם אב אות ג.
הרבי רבי בונם זי"ע אמר פעם אחת, אילו היה בכוחי, הייתי מבטל כל התעניות, מלבד יום הכיפורים ותשעה באב. כי ביום כיפור מי צריך לאכול, ובתשעה באב מי יכול לאכול. [כתבי חסידים]:
דבר של עגמת נפש הוא, שאדם מישראל ברגעים האחרונים לחייו, במקום להרהר הרהורי תשובה, הוא יהרהר אז על ביתו החדש וידאג על כך שמא איש אחר יחנכנו. (הגה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור זי"ע)
"כספים אין להם שמירה אלא בקרקע"
כספים - תאוות רעות מלשון כיסופין אין אפשרות להינצל מהם אלא ע"י שישפיל עצמו לקרקע ויעשה עניו ולעומת זאת כספים - דהיינו כסופים לקב"ה אין אפשרות לשומרם אלא א"כ ישפיל עצמו ונפשו לקרקע. (איני זוכר מקור)
"המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה"
אדם שבא להתפלל אין לו לבוא ולהשמיע "קולו" דהיינו רצוניתיו וצרכיו האישיים אלא לבוא להשמיע רצונו בכבודו של הקב"ה. (איני זוכר מקור)