ויקרא אני אשכון את דכא

[התורה]

ואם מן העוף עולה קרבנו לה' (א, יד).
בעולת בוקר נאמר (פסוק ג) "אם עולה קרבנו מן הבקר", ולא נאמר שם קרבנו לה' " כפי שנאמר בעולת העוף וכל כך למה?
מבאר האור החיים הק': הנביא (ישעיה יט, סו) אומר 'ואת דכא ושפל רוח' וביארו חז"ל (סוטה ה, א) בשתי דרכים: "את דכא" - אני מגביהו עד ששוכן אצלי והיינו אשכון את דכא (רש"י), "אני את דכא" - אני מרכין שכינתי אצלו (רש"י). לפי שני הפירושים הללו מבואר הדבר מדוע דווקא בקרבן העוף נאמר קרבנו לה", הנה דרכו של העני להביא לקרבן את העוף, והוא מביאו בשברון לב, הן בגלל היותו עני והן בשל דלות הקרבן. לכן מוזכר שמו יתברך סמוך להזכרת הקרבן, ללמד כי השי"ת נמצא "את דכא".
אור החיים הק' - בפרשתנו​