שמיני אני לא ציפור... (1 צופה)

[התורה]

אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם וגו' וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ (ויקרא יא, מג-מד). לַעֲבוֹר עֲלֵיהֶם בְּלָאוִין הַרְבֵּה. וְכָל לָאו מַלְקוּת, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּתַּלְמוּד אָכַל פּוּטִיתָא לוֹקֶה אַרְבַּע, נְמָלָה לוֹקֶה חָמֵש, צִרְעָה לוֹקֶה שֵׁש (רש"י).
מאבני היסוד בחיי יהודי היא הזהירות וההתרחקות היתירה מכל חשש של אכילת שרצים, חרקים ותולעים, יראי ה' מקפידים לרכוש ירקות נקיים מחרקים, לשטוף ולבדוק היטב כל פרי וירק טרם אכילתו, ולוודא שאין בו כל חשש של אכילת חרק חלילה.

מרן החזון איש זי"ע הקפיד שלא לאכול ולשתות שום דבר בחשיכה, מחשש שמא יש בהם תולעים וכדו'. כשישב פעם בחצר ביתו בחשכת הלילה, הגישו לו כוס מים, אך הוא הגיב מיד: אני לא ציפור ששותה בחוץ, אני צריך לראות ולבדוק מה אני מכניס לפי...​

לא ישנתי כל הלילה!​

באחת מלילות השבת, ישב מרן בעל 'קהילות יעקב' הסטייפלער זי"ע ולמד בביתו, כאשר לפניו מונח כוס שתייה. תוך כדי עיונו ולימודו, הושיט את ידו לכוס לקרבו לפיו, אך בדיוק אז נכנס זבוב לתוך הכוס, והבחין בכך נכדו שישב לצדו. הנכד תפס לו את ידו שח"ו לא יכשל בשתיית הזבוב. לתמיהת הסבא על תפיסת היד, הראה לו נכדו שיש בתוך הכוס זבוב. למחרת, בשבת בבוקר אמר הסטייפלער לאותו נכד: 'לא הצלחתי לישון בלילה בגללך! מהרגע שראיתי את הזבוב בכוס, הייתי בפחד נוראי ולא נרדמתי, כל הזמן התהפך במחשבתי 'מה היה קורה אילו לא החזקת את ידי, ח"ו הייתי עובר על חמשה לאווין!---

תורה שבכתב​