מצורע ציפור המשולחת שנטרפה לאחר הזאה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד)

בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת, ונשארה מצות השילוח.

והנה כעין זה מצינו נידון בשעיר המשתלח שנפסל במום או שנעשה מחוסר זמן או טריפה לאחר הוידוי, שנשארה רק מצות שילוח השעיר שאינה מעכבת, שבאבני נזר או"ח סי' תנ"ט ס"ק י"ט כתב שכל הפסולים אינם פוסלים לאחר הוידוי, ועי' שער הקרבן עבודת יוהכ"פ פ"א הערה 37 והערה 48. ובפתח הבית על הרמב"ם עבודת יוהכ"פ פ"ה הי"ח כתב לדון עכ"פ לגבי פסול טריפה, לפי מש"כ הרמב"ם עבודת יוהכ"פ פ"ה הי"ח דטעם פסול טריפה בשעיר המשתלח הוא משום דכתיב יעמד חי לפני ה' לכפר עליו, והיינו וידוי, א"כ לאחר הוידוי אין פוסל אם הוא טריפה, ועי' בגבורת ארי יומא בסוה"ס בחידושים מהר"ר אשר בן המחבר.

ולפי"ז יש לומר דהוא הדין הכא, ובפרט לפי המבואר בחולין שם דהמיעוט לטריפות הוא משום דילפינן ממכפר הנעשה בחוץ, ופירש רש"י דהיינו משעיר המשתלח, א"כ דון מינה נמי דאם נטרף לאחר המעשים המעכבים אינו פוסל.​