כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן (1 צופה)

[אור זרוע לצדיק]

מדוע אומרים בהגבהת הס"ת וזאת התורה וכו' על פי ה' ביד משה.
הא כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן?

 

[יצחק א]

מדוע אומרים בהגבהת הס"ת וזאת התורה וכו' על פי ה' ביד משה.
הא כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן?

לחץ כדי לכווץ...

תשובת הגאון רבי אשר וייס שליט"א בעניין:

במה ששאל לדעתי בענין הנוסח שמנהג העולם לומר בשעת הגבהת הס"ת "זאת התורה וכו' עפ"י ה' ביד משה" והלא סיום זה עפ"י ה' ביד משה אינו אלא חצי פסוק (במדבר ט' כ"ב) והוי פסוקא דלא פסקי' משה ולא פסקינן כמבואר במגילה ל"ב, ושמע שמרן הגרי"ש אלישיב אמר שאין לומר נוסח זה אלא כל הפסוק הנ"ל "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" וכו'.

הנה הערה זו כבר הובאה בסידור הגר"א של ר' נפתלי הירץ הלוי ששמע כן בשם הגר"ח מוולאזין וכ"ה בסידור עיון תפלה בפירוש דובר שלום משמועה בשם הגר"ח והוסיף לבאר דבשעת הוצאה אומרים ויהי בנסוע ובשעת החזרת הס"ת לארון הקודש אומר ובנחה יאמר, ובשעת הליכתו ראוי לומר על פי ה' יחנו וכו' ועל פי ה' יסעו וכו' עפ"י ה' ביד משה" עי"ש, וגם בספר ליקוטי מהרי"ח ח"א עמוד צ"ו הביא כ"ז עי"ש. ואכן מקור אמירה זו במס' סופרים הוא בפי"ד הי"ג ושם לא מצינו אלא פסוק "זאת התורה אשר שם משה ביד בני ישראל" בלי התוספת עפ"י ה', וכן בכלבו בהל' קרה"ת סי' כ' וכ"ה בסידור ר' שבתי מרשקוב וכן בסידור הרב הגרש"ז כתוב רק פסוק וזאת התורה בלבד וכן בסידור ר' נפתלי הירץ (שי"ל בשנת ש"כ).

אמנם בנוסחאות שבהרבה סידורים ישנים ומוסמכים שבידנו כתוב כמנהג העולם, כך הוא בסידור ר' יעקב עמדין וכ"ה בסידור השל"ה (אמנם בפירושו אינו מוזכר) וכ"ה בסידור ברדיטשוב כתר נהורא, וברוב הסידורים שבידנו, ומשו"כ נראה ליישב מנהג העולם בכמה דרכים.

א. כבר כתב המגן אברהם בריש סי' רפ"ב דבדרך תפלה ותחנה אין קפידא אלא בקריאת התורה בלבד, וכ"כ בחיי אדם כלל ה' בנשמת אדם אות ב' לגבי פסוקי שופרות במוסף ר"ה וכן הביא מהאר"י והשל"ה בשיר של פגעים בק"ש שעל המטה, וכ"כ בליקוטי מהרי"ח לגבי תפלת רבש"ע שלאחר ספירת העומר שתיקן האריה"ק ובו אומרים עד תספרו חמשים יום ולא מסיימין והקרבתם מנחה חדשה לה' עי"ש בח"ג דף ל"א, ולפ"ז ביארתי למה הנוסח הנני מוכן ומזומן שאומרים לפני הספירה מסיימים והקרבתם מנחה חדשה לה' ולא בתפלת רבש"ע שלאחר הספירה, כי לאחר הספירה זה תפלה ובקשה ומשום כך אין קפידה אבל הנוסח שלפני הספירה אין בו תפלה ולכן אסור להפסיק באמצע הפסוק.

אמנם לפי"ז עדיין צ"ע בני"ד דגם פסוקים אלו שאומרים בהוצאת הס"ת אינם תפלה ממש, וצ"ע.

ב. כתב הרשב"א בברכות י"ד ע"ב דכל שלא אמר מעיקר המצוה לא הוי הפסק ולכן… אומרים במערבא בערבית אני ה' אלקיכם וכו' וכמו ש'דבר אל בנ"י' לא הוי התחלה כך אני ה' וכו' לא הוי הפסק, הרי דכשאינו אומר את עיקר המצוה והענין אין בזה קפידא.

ג. בהגהות מהר"צ חיות שם בשם תפארת צבי דבסוף פרשה אין לחוש, וגם פסוק זה במדבר ט' כ"ג סוף פרשה ט' היא, עי"ש.

ד. ראיתי כתוב ונשכח ממני מקורו דכל הקפידה אינו אלא במתחיל פסוק ומפסיק באמצעו ולא במתחיל באמצע ומסיימו, וגם לפי דבריו אין קפידה בני"ד, אך הדברים נסתרים מדברי הרשב"א הנ"ל וצ"ע.

ובאמת מצינו במקומות שונים בסדר התפילה חצאי פסוקים כבברכת יוצר של שבת "ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת" וכן בפסוקי קדוש (ישעיהו י' ג') וברוך (יחזקאל ג' י"ב) בקדושה ועוד, רבות כמבואר לעיל וע"ע בשו"ת חת"ס או"ח סי' י'.

ומשום כ"ז נראה לענ"ד דאף דמסתבר כדברי הגר"ח הנ"ל דראוי לומר כל הפסוק על פי ה' יחנו וכו', מ"מ יש למנהג השגור מקור והאומר נוסח זה כמנהג העולם מקדמת דנא לא הפסיד.

בברכת התורה

אשר וייס

[מנחת אשר על תלמוד תורה שו"ת סימן ו']

 

[הצעיר שבחבורה]

מדוע אומרים בהגבהת הס"ת וזאת התורה וכו' על פי ה' ביד משה.
הא כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן?

לחץ כדי לכווץ...

הוזכר בעבר באשכול אחר

לא נהגו בו כל ישראל, דאדרבה בקידוש מטעם זה הרבה אומרים כל הפסוק וכן יש נוהגים בהגבהת ס"ת (מודפס בהרבה סידורים)

לחץ כדי לכווץ...

ויש שהחמירו לומר כל הפסוק על פי ה' יסעו וגו'.
[אולי בסידור יעב"ץ אם איני טועה].

לחץ כדי לכווץ...

ובסידור וילנא מודפס בסוגריים מרובעים התוספת להשלמת הפסוק
ואצרף בזה