נתתי חכמה

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
156
תודות
582
נקודות
116
אמרו בגמרא יומא יט, ב, "ודברת בם, בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים, רבי אחא אומר, ודברת בם, עשה אותן קבע, ואל תעשם עראי, אמר רבא, השח שיחת חולין, עובר בעשה, שנאמר ודברת בם, בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר, עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר".

וכן פסק השו"ע יו"ד סימן רמו סכ"ה, "כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, או שקרא ושנה ופירש להבלי העולם והניח תלמודו וזנחו, הרי זה בכלל כי דבר ה' בזה", וכתב הרמ"א שם, "ואסור לדבר בשיחת חולין", וציין לזה הגר"א "פ"א דיומא (י"ט ב')".

ורש"י כתב בתהלים פרק קיט פסוק קכו, "ראיתי נדרש באגדה פירוש איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית, שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום".
 
כמדומה שיש הבדל גדול בין המושג שיחה לבין דיבור, שיחה היא שיחה רגשית הנמשכת ונגררת, יש לזה כמה מקורות ואכמ"ל
אבל דיבור הוא ענין טכני, הנצרך לו לעניניו, בודאי מותר לדבר בעניני חולין, ובודאי גם שיחת חולין של ת"ח המלאה חכמה אינה שייכת בזה,
נמצא שעקר הענין הוא לא להיגרר לשיחות המושכות וגוררות, שיחות שעצם השיח והדיבור הוא התכלית, כי זה מסיר את הלב מהתורה.
 
אמר רבא, השח שיחת חולין, עובר בעשה, שנאמר ודברת בם, בם ולא בדברים אחרים
התפא"י בסנהדרין (פרק י משנה א יכין ח) כתב על מאמר זה: "וגם הא נ"ל דבאקראי שרי דאל"כ מה שבח שבחו לריב"ז (סוכה כח, א) שלא שח שיחת חולין מעולם, והרי אפי' בשבת רק להרבות בשיחות חולין אסור (כאו"ח שז, ב), עכ"ל.

גם ידוע פירוש הגר"א (ראיתי באורחות יושר) על אחד מקנייני התורה "במיעוט שיחה", שפירושו על דרך החיוב - שצריך מעט שיחה.
 
אמרו בגמרא יומא יט, ב, "ודברת בם, בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים, רבי אחא אומר, ודברת בם, עשה אותן קבע, ואל תעשם עראי, אמר רבא, השח שיחת חולין, עובר בעשה, שנאמר ודברת בם, בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר, עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר".

וכן פסק השו"ע יו"ד סימן רמו סכ"ה, "כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, או שקרא ושנה ופירש להבלי העולם והניח תלמודו וזנחו, הרי זה בכלל כי דבר ה' בזה", וכתב הרמ"א שם, "ואסור לדבר בשיחת חולין", וציין לזה הגר"א "פ"א דיומא (י"ט ב')".

ורש"י כתב בתהלים פרק קיט פסוק קכו, "ראיתי נדרש באגדה פירוש איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית, שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום".
התפא"י בסנהדרין (פרק י משנה א יכין ח) כתב על מאמר זה: "וגם הא נ"ל דבאקראי שרי דאל"כ מה שבח שבחו לריב"ז (סוכה כח, א) שלא שח שיחת חולין מעולם, והרי אפי' בשבת רק להרבות בשיחות חולין אסור (כאו"ח שז, ב), עכ"ל.

גם ידוע פירוש הגר"א (ראיתי באורחות יושר) על אחד מקנייני התורה "במיעוט שיחה", שפירושו על דרך החיוב - שצריך מעט שיחה.
אכן ידוע הגר"א הנ"ל, מקורו (כמובא שם באורחות יושר), מהקדמת הבית אהרן להגר"א וולקין. עוד כותב שם מרן הגרח"ק זצ"ל, שאמרו בשם החזו"א : "שגדר דברים בטלים, הוא שאם מדבר עשר דקות - כבר צריך להיות אכפת לו".

כדאי פשוט לעיין שם בכל דברי הגרח"ק הנפלאים, הרבה יותר מזה - לא צריך.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון