בגמ' (דף פ"ד ע"א) "יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה"
יעויין במצודות דוד שביאר שריש לקיש קפץ אחריו לירדן מכיון שחשיו שר' יוחנן הוא אישה (שלר' יוחנן לא היה זקן), ורצונו היה לחטוא רח"ל.
והנלמד מזה. אפי' אדם השפל ביותר ראש השודדים, במצב שפל רצון לחטוא, יכול בזמן הזה לשוב מחטאו ולצמוח מעלה מעלה.
עוד נלמד מזה, ר' יוחנן כשראה את ריש לקיש בא אליו יכל להתעלם ממנו ולהתייחס אליו כאחרון הפושעים, ובמקום זה בחר להחמיא לריש לקיש על כוחותיו "חיילך לאורייתא" ומכוח מילה טובה הזאת צמח ריש לקיש, כוח של מילה טובה.
יעויין במצודות דוד שביאר שריש לקיש קפץ אחריו לירדן מכיון שחשיו שר' יוחנן הוא אישה (שלר' יוחנן לא היה זקן), ורצונו היה לחטוא רח"ל.
והנלמד מזה. אפי' אדם השפל ביותר ראש השודדים, במצב שפל רצון לחטוא, יכול בזמן הזה לשוב מחטאו ולצמוח מעלה מעלה.
עוד נלמד מזה, ר' יוחנן כשראה את ריש לקיש בא אליו יכל להתעלם ממנו ולהתייחס אליו כאחרון הפושעים, ובמקום זה בחר להחמיא לריש לקיש על כוחותיו "חיילך לאורייתא" ומכוח מילה טובה הזאת צמח ריש לקיש, כוח של מילה טובה.