עיין ברבנו בחיי על שמות פרק ג פסוק ח
אל ארץ טובה ורחבה. מה צריך להאריך הכתוב כל כך בשבח העצים והאבנים, ועוד סיפור השבח במקום הזה למה, כי העם אשר ברזל באה נפשו והוא מיוסר ביסורין ביד אדונים קשה הלא די לו שמחה וששון שיבשרו אותו בגאולה ואפילו על מנת לצאת אל ארץ תלאובות. אבל הענין כי כל השבחים הללו על שם התורה נאמרו, ארץ טובה ורחבה ארץ של טובה ושל רחבה, טובה שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב וגו', רחבה שנאמר (תהלים קיט, צו) רחבה מצותך מאד, וכתיב (איוב יא, ט) ורחבה מני ים.
 
מה הפירוש רחבה? כפשוטו?!
א. מה השבח בזה?
ב. א"י שהנחיל לאבותינו צרה וארוכה, ולא רחבה?
מה הביאור בזה?
לכאו' הכוונה שמתרחבת ומקבלת כל יושביה.
ואף אם תרצה לפרש כפשוטו יעלה בידך בשופי, שכן בימי קדם הצד העליון במפה היה מזרח, ובהסתכלות כזו א"י אכן רחבה מאד.
 
ועוד עיין בטור על התורה שכתב (שמות, ג ח) אל ארץ טובה ורחבה. שבח הארץ תחלה שהיא "טובה", לאמר שאוירה טוב לבני אדם, וכל טוב ימצא בה, ושהיא "רחבה", שיעמדו בה כל בני ישראל במרחב. או פירוש "רחבה" שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור, גדולים וקטנים, ואין רובה הרים וגאיות.
 
ועוד עיין בטור על התורה שכתב (שמות, ג ח) אל ארץ טובה ורחבה. שבח הארץ תחלה שהיא "טובה", לאמר שאוירה טוב לבני אדם, וכל טוב ימצא בה, ושהיא "רחבה", שיעמדו בה כל בני ישראל במרחב. או פירוש "רחבה" שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור, גדולים וקטנים, ואין רובה הרים וגאיות.
ומקורו בפי' הרמב"ן לשם [כשאר פירושי הטור ע"פ רוב].
 
לכאו' הכוונה שמתרחבת ומקבלת כל יושביה.
ואף אם תרצה לפרש כפשוטו יעלה בידך בשופי, שכן בימי קדם הצד העליון במפה היה מזרח, ובהסתכלות כזו א"י אכן רחבה מאד.
עיין גיטין נז,א.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון