סוכות, שמח"ת ושמ"ע אשה שישבה בשמיני בסוכה האם עוברת בבל תוסיף (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ל"ב כתב לדון האם אשה שנטלה ה' מינים בלולב עוברת בבל תוסיף, דהרי אינה חייבת במצות לולב דהיא מצות עשה שהזמן גרמא, האם מ"מ כשנטלה ד' מינים עוברת בבל תוסיף או לאו, וכמו כן יש לדון באשה שישנה בשמיני עצרת בסוכה האם עוברת על בל תוסיף, דאפשר שאין בל תוסיף במי שאינו מצווה בעיקר המצוה. ובשדה הארץ שם מסיק שהיא עוברת בבל תוסיף.

והנה במגן גיבורים (סי' קכ"ח שלטי גיבורים ס"ק יח) כתב להסתפק בכהן שנושא כפיו פעם שניה ביום, דאינו מחוייב לברך, האם יכול להוסיף על השלש ברכות, דיש לומר דלא מצינו איסור בל תוסיף אלא במצוה חיובית, אבל במצוה של רשות לא, והיינו כדכתיב "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם", משמע דוקא על מצוה שנצטוינו בה. אך מסיק שם דגם זה אסור [ואמנם מה שכתב שם להוכיח כן מציצית דאע"פ שאינו מחוייב ללבוש ד' כנפות מ"מ שייך בזה בל תוסיף, כבר כתבו לדחות דבציצית לאחר שלובש בגד ד' כנפות הרי הוא מחוייב בציצית]. ובט"ז סוס"י תרנ"א חידש יותר מזה, דמי שכבר נטל לולב ואחר כך מחזיק בידו ומכוין לשם מצוה אסור לו להוסיף על הד' מינים, ובביאור הלכה הביא שהאחרונים חלקו על דבריו כיון דאין זה אלא חיבוב מצוה בעלמא.

ונראה דאי נימא דבמצוה קיומית ליכא בל תוסיף, א"כ פשיטא דאשה המוסיפה אינה עוברת. אך גם אי נימא דאיכא בל תוסיף, ונימא דאשה יש לה מצוה קיומית במצות עשה שהז"ג, מ"מ יש לחלק דדוקא בגברא המחוייב באותה מצוה איכא בל תוסיף גם באותו חלק שהוא רק מצוה קיומית, אבל לא באשה שאינה מצווה כלל, וצ"ע בזה.​