מי שאינו מכיר טובה אינו בגדר "אדם" כלל
נאמר בתורה (דברים ל"ב, ו') "הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם, הלא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכוננך". הנה תובעת בזה התורה בישראל – מעורר ר' יחזקאל לוינשטיין (ספר אור יחזאל מידות עמוד שכ"ו) – מדוע אינכם מכירים טובה להקב"ה על כל הטובות שעשה לך מאז ומעולם. וקוראת התורה את מי שאינו מכיר טובה בשם "נבל", וביאר הרמב"ן, יתכן כן בעבור שהוא נופל מבני אדם כאשר יקראו המיתה נבילה שנפלה לארץ ומתה וכו'. הוי אומר שמי שאינו מכיר טובה אינו במדריגת אדם, והרי בגדר נבילה.
וכך היה אומר הרב מבריסק זצ"ל: ההבדל בין אדם שהוא לקוי במידה אחרת לבין מי שהוא כפוי טובה, דמי שאינו שלם באחת משאר המידות הטובות, כגון מי שהוא בעל גאוה שהיא מדה גרועה בתכלית, או שהוא אכזרי, הרי הוא אדם שאינו שלם, שעדיין הוא צריך תיקון והשלמה, אבל מי שאינו מכיר טובה למי שגמלו טוב אינו בגדר אדם כלל. [ספר "בדידי הוי עובדא" עמוד קצ"ז]
כעין זה מסופר על האדמו"ר מסלונים בעל נתיבות שלום, לאחר ששמע את שיחתו של ר' איסר זלמן שדיבר דברים נוקבים על ענין "הכרת הטוב", בסיום השיחה אמר הרבי "יצאנו בתחושה כי מי שאין לו מדה של 'הכרת הטוב' אין לו שייכות עם המין האנושי". [ספר אוצרותיהם אמלא פרשת שמות]
אעתיק כאן את דברי הרמב"ן (דברים פרק ל"ב פסוק ו') במלואם וז"ל: עם נבל ולא חכם ששכחו הטוב שעשה להם, ולא חכם, להבין את הנולד, שיש בידו להטיב ולהרע, לשון רש"י ואונקלוס תרגם עמא דקבילו אורייתא, עשאו מן נבל תבל (שמות יח יח), שפירש בו מלאה תלאה יאמר, עם שנלאו בעשיית התורה, ולא יתחכמו שהיא לטוב להם כל הימים וכן אמר בגוי נבל (פסוק כא) בעמא טפשא, שנלאו להיות חכמים או בעלי דת ור"א אמר, נבל במעשה, ולא חכם בלב:
ולפי דעתי, העושה טובת חנם יקרא נדיב ומשלם רעה למי שהטיב עמו יקרא נבל, והוא שאמר (ישעיה לב ה) לא יקרא עוד לנבל נדיב, כי הוא הפכו ולכך אמרו על נבל הכרמלי (ש"א כה כה) כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו, כי דוד עשה עמו טובה גדולה ושמר את כל אשר לו, והוא לא רצה לשלם לו גמול ויעט במלאכיו ויבזהו.
וזהו טעם הכתוב בחבריו של איוב (איוב מב ח) לבלתי עשות עמכם נבלה, כי היו הם מלמדים זכות על מעשה השם הנכבד והנורא שהוא במשפט ואם ירע להם תראה נבלה ויתכן שיקרא כן בעבור שהוא נופל מבני אדם, כאשר יאמר כאלה נובלת עליה (ישעיה א ל), כמו נופלת עליה ויקראו המתה "נבלה" שנפלה לארץ ומתה, כמו שאמר (שופטים יד ח) לראות את מפלת האריה:
אם כן יאמר הכתוב, הזאת תגמלו את השם על הטובות שעשה עמכם, עם נבל שהוא משלם רעה תחת טובה, ולא חכם לדעת כי לנפשם גמלו הרעה הזאת לא לאל, כענין שנאמר (איוב לה ו ז) אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח הלא האל הוא אביך כי הולידך וגדלך, והוא קנך ששמך קנין, כי הוציאך מאין והיית יש, וכל יש יש לו קנין כענין שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח כב), וכן קונה שמים וארץ (בראשית יד יט) כאשר פירשתיו, והוא צור עשך ויכוננך, כלשון ויכוננו ברחם אחד (איוב לא טו) עכ"ל.
מבהיל הרעיון!!
נערך לאחרונה: