בן תורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
296
תודות
949
נקודות
130
יתכבדו חכמי ורבני הפורום להוסיף בזה כפי אשר חננם ה'.

וזה החלי בעז"ה:

כתב רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש (חלק א' דרוש ג'):
"... בימי פורים אשר היתה שמחה ליהודים, היתה שמחה של מצוה, כי היה קבלת התורה, לכך נאמר ליהודים היתה אורה, כי היה יום קבלת התורה, והוא היה עיקר ימי פורים לשמוח בשמחת תורה וגיל של מצוה, ובזה נהיה אנחנו עם ה' נוחלי דת מורשה קהלת יעקב, מובדלים מהעמים אשר על פני האדמה".

כתב החיד"א:
"ובעיני הדבר פשוט, שאם כל ישראל היום הזה, אשר זרע עמלק לטבח יובל, ונפל המן הרע הזה ראש מבית רשע, היו נוהגים בסדר קדושה, והשמחה היתה מקודשת לשמים, ויתר היום עוסקים בתורה כל אחד כפי שיעורו. על כן בשכר זה היינו נגאלים גאולת עולם. וימחה זכר עמלק כי היום הזה אשר החל לנפול ונפל מהם רב, הן עם ישראל אם היינו מתאמצים בתורה ומצות כהיום הזה, רעה תבוא אליהם לזרע עמלק עד כלותם אותם, ובא לציון גואל...".
 
כתב ב'מטה משה', עמוד העבודה ארבע פרשיות, פורים, מגילה סימן אלף יב:
גם מהרי"ל היה כותב תשובה על שאלות בפורים, ולא היו חס ושלום מבטלים שמחת פורים. אבל זה דרכם, היו מתפללים תפילתם בבית הכנסת בכל דיני תפלה ובכוונה הראויה כבכל שאר הימים, והיו שומעים קריאת מגילה מילה במילה מפי החזן, ולא משיחים אפילו שיחה קלה. והיו מחלקין צדקה איש כפי מסת ידו בשמחה ובטוב לב. והיו הולכים לבתיהם, והיו אוכלין ושותין, ומדקדקים בנטילת ידים ובברכת המוציא ובברכת המזון, שמחים בזכרם את כל הנסים אשר עשה ה' לאבותינו, ומשבחים לשמו הגדול אשר בכל דור ודור מפליא חסדו עמנו. ושמחים בתלמוד תורה, כמו שנאמר (תהילים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. וקודם כל שמחה מטיילים בשמחת לימוד תורה, כדדרשינן (מגילה טז ב) ליהודים היתה אורה (אסתר ח, טז) זו תורה, ושמחה כלומר אחר כך שמחה. וחוזרין ומתפללין בכוונה ובשמחה, וכי יחזרו לקרות המגלה ישמעו בכוונה ובלי הפסק שום שיחת חולין ח"ו, והכל בעבודת ה' וביראתו, כמו שאמר (תהילים ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. וכל היוצא בעקבי הרועים לעשות את כל המעשים האלה על פי דרכם, כמוהם יהיו צאצאי מעיו, וכל אשר חפץ ה' בידו יצליח. וה' הוא האומר אליך לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך (קהלת ט, ז).
 
לשון יסוד ושורש העבודה, שער י"ב פרק ו':
"הנה דרשו רז"ל בגמרא הקדושה מגילה דף ט"ז ב' על פסוק ליהודים היתה אורה וגו': אורה זו תורה. ופרש"י: אורה זו תורה, שגזר עליהם המן שלא יעסקו בתורה, עד כאן לשונו. מזה יראה חיוב גדול ביום הזה על כל יודע ספר, שילמוד תורתינו הקדושה ולשמוח בלמודה, ולתת הודאה עצומה בפיו ובמחשבתו ליוצרנו ובוראנו ברוך הוא וברוך שמו, אשר הניא עצת גוים ויפר מחשבות ערומים המן הצר הצורר שגזר עלינו עם קדוש מלעסוק בתורתנו הקדושה והתמימה, וכן נזכר בש"ע סי' תרצ"ה בהג"ה, אך עצתי אמונה ונכונה לאדם שלא יזוז מבית המדרש אחר תפלת שחרית עד שילמוד, כי בביתו יכול לבוא לידי ביטול מפאת גודל טרדות היום".
 
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון