חוקת אתם קרויים אדם - ביאורו (1 צופה)

[אחד יחיד]

זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט, יד)

התורה פותחת את דיני טומאת אוהל (טומאת אדם המאהיל על קברו של מת או נמצא עם המת תחת קורת גג אחת) במילים "אדם כי ימות באוהל".

במסכת יבמות (דף סא ע"א) מובאת דעת רבי שמעון בן יוחאי, שדין זה של טומאת אוהל הוא דווקא במת יהודי ולא בעכו"ם, והדבר נלמד מכך שנאמר בפסוק "אדם" ("אדם כי ימות באוהל"), והלשון "אדם" כוללת ישראל, ולא עכו"ם. ובלשונו: "אתם קרויים אדם, ואין העובדי כוכבים קרויים אדם".

בשנת תרע"ב, התקיים בקייב משפטו של היהודי מנדל בייליס, לאחר שטפלו עליו עלילת דם, לפיה הוא רצח תינוק נוצרי כדי להשתמש בדמו למצות. במהלך המשפט נגדו טען התובע בין היתר, שהתלמוד עצמו מסית להריגת נוצרים ואין פלא בדבר, שהרי לפי התלמוד, מי שאינו יהודי אינו בכלל אדם, כדברי הגמ' הנ"ל במסכת יבמות – "אתם קרויים אדם, ואין העובדי כוכבים קרויים אדם".

בתשובה על כך ענה הסניגור – בהנחיית רבה של מוסקבה, הרב מזא"ה (אשר הודרך בעניין זה על ידי מהר"ם שפירא מלובלין), שהאמרה "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם", אינה באה לומר שהגויים אינם בכלל אנשים, אלא ההסבר בה הוא אחר:

המילה "אדם" מיוחדת מבחינה דקדוקית, בכך שהיא תמיד בלשון יחיד; דהיינו, גם כשמתארים אנשים רבים, אין אומרים לעולם "אדמים", אלא תמיד "אדם", או "בני אדם" וכיו"ב. צורת ריבוי אינה קיימת למילה זו. זאת, בשונה מהמילה "איש", או "אשה", או מילים דומות, שמשתמשים בהן בלשון יחיד ובלשון רבים – "איש", "אנשים", "נשים" וכו'.

ולכן, המילה "אדם", על ייחודיותה הנ"ל (שגם הרבים מתוארים תמיד ביחיד), היא המתאימה לאופיו הייחודי של עם ישראל; כי אצל עם ישראל ישנה תכונה אחת שאין לה אח ורע בשום אומה אחרת, והיא הערבות ההדדית, ההופכת את כולם לאחד. כדוגמה לכך, הביא הסניגור את משפט בייליס עצמו: אצל אומות העולם, כאשר עומד נאשם לדין, מי שדואגים וחרדים לגורלו של הנאשם הם מטבע הדברים המעגל המצומצם של קרוביו, חבריו ומכריו. לעומת זאת, במשפט בייליס, עומד לדין יהודי אחד, מנדל בייליס, וכל עם ישראל בכל התפוצות, בין אם הכיר את בייליס באופן אישי ובין אם לא, חרד לגורלו, מתפלל ומייחל. כל ישראל ערבים זה לזה.

תכונה ייחודית זו של העם היהודי, הערבות ההדדית, היא זו שבגללה רק עם ישראל קרוי "אדם", שהוא, כאמור, שם התואר המתייחס למין האנושי כדבוקה אחת. עם ישראל מממשים זאת, באמצעות הכלל כל ישראל ערבים זה לזה. וזהו "אתם קרויים אדם".

 

[אחד יחיד]

בגמ' (יבמות ס, ב) איתא וכן היה רשב"י אומר קברי עכו"ם אינן מטמאין באהל, שנאמר 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם', אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם. וכתבו תוס' (שם ד"ה אין), שיש חילוק בין 'אדם' ל'האדם', דעכו"ם בכלל 'האדם' ואינם בכלל 'אדם', יעויי"ש.

ולכאורה דברי תוס' הם פלא, שבפשיטות נראה שתיבת 'האדם' מורה על חשיבות ומעלה, כאומר 'האדם הנבחר', שכן דרך הה"א בראש תיבה, לומר שזהו דבר ידוע, וכדומה. וא"כ האיך נקראו העכו"ם הדומים לחמור בשם האדם, וישראל אשר בהם יתפאר ה' נקראים בשם אדם, בלא תוספת ה"א הידיעה.

ושמעתי ממו"ר הגרש"ז אויערבאך זללה"ה בזה, דתיבת 'אדם' אשר נתכנו בשם זה כל בני האדם, מורה על שני עניינים, עניין אחד מלשון 'אדמה לעליון' (ישעיהו יד, יד), כי בצלם אלוקים עשה את האדם. וביכולת האדם לעלות מעלות רמות להידמות לקונו וללכת בדרכיו. ועניין נוסף הוא, ששם אדם נגזר מתיבת אדמה, כי יסודו מעפר וסופו לעפר.

והנה לשון 'אדם' אשר מורה על כך שעל האדם להיות נדמה לעליון ובצלמו הוא עשוי, בזה לא שייך להוסיף ה"א הידיעה, ואין שייך לומר 'האדמה לעליון', כי על פועל לא שייך ה"א הידיעה, אלא רק על שם עצם. ורק בלשון אדם המורה על היות האדם עפר מן האדמה, שייך לומר 'האדם' כמו 'האדמה'.

ולכן, רק ישראל קרויין 'אדם' בלא ה"א, שמשמעותו הוא שנקראים כן בגלל היותם נדמים לעליון, אך אומות העולם נקראים בשם 'האדם' בתוספת ה"א, שמשמעותו כי מן האדמה הם, וניתנה להם הה"א לתוספת, ע"מ לגרוע מערכם, שעל שם 'אדמה' שייך תוספת ה"א כנ"ל, ובזה ישראל ואומות העולם שווים. (רבי אביגדור נבנצל שליט"א)

 

[אחד יחיד]

החילוק בין אדם להאדם

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אוהב ספר]

מורה על שני עניינים, עניין אחד מלשון 'אדמה לעליון' (ישעיהו יד, יד), כי בצלם אלוקים עשה את האדם. וביכולת האדם לעלות מעלות רמות להידמות לקונו וללכת בדרכיו.

לחץ כדי לכווץ...

וצ''ע מדוע מורה דוקא על דימוי לעליון, והלא יכול להורות על דימוי לכל דבר, וכבר הערתי זה במק''א