קרח באור דרשת חז''ל גם אתם לרבות שלוחכם (1 צופה)

[ישעיהו מנחלת דן]

חשבתי בשבת כתוב בסוף הפרשה כן תרימו גם אתם כשפשט המקרא מוכח שם מההקשר שהולך על הלוים שגם הם כישראל יפרישו תרומה ובגמ' דרשו חז''ל גם אתם לרבות שלוחכם.
והנה בסוף הפרשה כתוב ולא תשאו עליו חטא בהפרישכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו ומבואר שהתרומת מעשר נחשבת גם היא קדשי בני ישראל ולא רק קדשי הלוים וכן הלכה כמדומני שישראל שתרם תרומת מעשר א''צ הלוי להפריש אם כן מובן מאוד הדרשה גם אתם לרבות שלוחכם כי הלוים הם כשלוחים של הישראל ליתן לכהן תרומת מעשר.

 

[אור יהל]

והנה בסוף הפרשה כתוב ולא תשאו עליו חטא בהפרישכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו ומבואר שהתרומת מעשר נחשבת גם היא קדשי בני ישראל ולא רק קדשי הלוים וכן הלכה כמדומני שישראל שתרם תרומת מעשר א''צ הלוי להפריש אם כן מובן מאוד הדרשה גם אתם לרבות שלוחכם כי הלוים הם כשלוחים של הישראל ליתן לכהן תרומת מעשר.

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ם בספר המצוות ל"ת קנג מפרש את הפסוק שהוא אזהרה ללוים על אכילת מעשר ראשון בטבלו, וז"ל: "והוא אמרו יתעלה ללויים כשצום להוציא מעשר מן המעשר ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו שזה אזהרה מאכול מעשר ראשון בטבלו".
ולפי"ז "קדשי בנ"י" מוסב על מעשר הראשון שהפרישו בנ"י [בעודו טבל], ולא על תרומת המעשר שמפרישים הלויים.

שוב מצאתי במשך חכמה כעין דבריך:

ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו. רבינו בספר המצוות מצות לא תעשה קנג ביאר דקאי שלא יאכלו הלויים מעשר הטבול לתרומת מעשר, וכמו שמוזהר שלא לאכול טבל לתרומה גדולה, ומיתה נמי איכא.

ודבריו נובעים מירושלמי תרומות סוף פרק קמא (הלכה ה): ישראל שהקדים מעשר ראשון בשבלים, אסור לאכול ממנו עראי. מאי טעמא? "את קדשי בני ישראל לא תחללו וכו'", ודריש דלא כתיב "המעשר", רק "קדשי בני ישראל" - היינו מה שהקדישו כשהן שבלים, והפרישו יותר מחובת מעשר, שחיובו היה אחר הרמת תרומה בפחות משעור התרומה גדולה.

ואם נפרש דקרא קאי על אכילת תרומת מעשר בטומאה לכהנים, וכמו שהזהיר על תרומה גדולה בפרשת אמור (פרק כב, א - ז), אתי שפיר מה דאמר "קדשי בני ישראל", גם אם ישראל הפריש התרומת מעשר, הוא, הבעלים, גם כן אסור לאוכלו בטומאה.

וזה מה ש"הקדישו בני ישראל", וכמאן דאמר דבעלים מצי להפריש תרומת מעשר [גיטין פרק ג (ל, ב)]. ויתכן דבזה פליגי בספרי (לפסוקנו) ר' יונתן ור' יאשיה, דר' יונתן דריש אזהרה לכהנים - על תרומת מעשר בטומאה, ור' יאשיה דריש אזהרה ללויים - על מעשר טבל, רק שנשתבש.

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

חשבתי בשבת כתוב בסוף הפרשה כן תרימו גם אתם כשפשט המקרא מוכח שם מההקשר שהולך על הלוים שגם הם כישראל יפרישו תרומה ובגמ' דרשו חז''ל גם אתם לרבות שלוחכם.
והנה בסוף הפרשה כתוב ולא תשאו עליו חטא בהפרישכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו ומבואר שהתרומת מעשר נחשבת גם היא קדשי בני ישראל ולא רק קדשי הלוים וכן הלכה כמדומני שישראל שתרם תרומת מעשר א''צ הלוי להפריש אם כן מובן מאוד הדרשה גם אתם לרבות שלוחכם כי הלוים הם כשלוחים של הישראל ליתן לכהן תרומת מעשר.

לחץ כדי לכווץ...

לדבריו אינו מובן מדוע נלמד דין השליחות מ"גם" שהרי עיקר דין ההרמה הוא כ"שליחות".

 

[ישעיהו מנחלת דן]

כ"שליחות".

לחץ כדי לכווץ...

אבל מ''גם'' שמרבה לומדים שה''ה לשליחות ממש והכשליחות בלוים שאינו שליחות ממש (כי עיקר החיוב הוא עליהם ולא על הישראל) מסביר את הקשר לפשט