חידה חופשית באיזה מעשה עבר יעקב אבינו על דיני התורה? (1 צופה)

[נסכא דר' אבא]

כמובן, חוץ מנישואי ב' אחיות.

 

[עול תורה]

וידר יעקב נדר לאמר וכו'
ואיתא בשו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן י:
הנה בתשו מהר"ם מינץ סי' ע"ט אשר רמז עליו ש"כ יו"ד סי' רכ"ח ס"ק ק"ט כ' כיון דפליגי להתוס' ריש חולין מצוה לנדור בעת צרה ויש חולקין דהוי כבונה במה וצ"ל יעקב אבינו קודם מתן תורה הוי.

 

[בצלצלי שמע]

דעת זקנים [דברים כא,יד] :

 

[אברך מישיבת מיר]

חנופה במה שהשתחוה לעשיו אחיו
עבודת שש שנים ללבן.

 

[בר אביי]

חנופה במה שהשתחוה לעשיו אחיו

לחץ כדי לכווץ...

סוטה, דף מא:
דרש רבי יהודה בר מערבא, ואיתימא רבי שמעון בן פזי: מותר להחניף לרשעים בעולם הזה, שנאמר: ״לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע״, מכלל דבעולם הזה שרי.
רבי שמעון בן לקיש אמר, מהכא: ״כראת פני אלהים ותרצני״.
ופליגא דרבי לוי. דאמר רבי לוי: משל של יעקב ועשו למה הדבר דומה? לאדם שזימן את חבירו והכיר בו שמבקש להורגו, אמר לו: טעם תבשיל זה שאני טועם כתבשיל שטעמתי בבית המלך. אמר: ידע ליה מלכא, מיסתפי ולא קטיל ליה.

ז"א שלמ"ד א' מותר היה ולמ"ד ב' לא החניף.

עבודת שש שנים ללבן.

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[חידודא]

לעולם אל ישנה אדם בנו בן הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו (שעשה לו כתונת פסים שלא היה בה אלא משקל שני סלעים מילת), נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" שבת י ע"ב

 

[נסכא דר' אבא]

יד רמ"ה מסכת בבא בתרא דף קכו עמוד ב
ואי קשיא לך אי ס"ד דכי אמר איש פלוני בכור הוא לא יטול פי שנים לא אמר כלום, א"כ יעקב אבינו נמי כי א"ל לראובן פחז כמים אל תותר מאי אהני ליה. ועוד מי מצי אמרת נמי לגבי אחד במקום בת ובת במקום בן לא אמר כלום, והא כתיב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. והאי לישנא לשון ירושה משמע דלהוו יורשין בנכסי יעקב כראובן ושמעון, דהא ראובן ושמעון לא מקבלי מתנות הוו אלא יורשין הוו, והא אפרים ומנשה בחיי יוסף אבוהון לגבי נכסי יעקב לאו בני ירושה נינהו וכאחר במקום בת ובת במקום בן דאמו ואמאי אהני. וכי תימא כי אפקעיה יעקב אבינו לבכורה מראובן לאו בהאי קרא דפחז כמים אל תותר אפקעה מיניה. ודאקני לה ליוסף נמי לאו בקרא דאפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי בלחוד אקנייה נהליה, אלא כל חד מהני קראי למילתא אחריתי אצטריך. ואפקעתא דבכורה מראובן מקרא אחרינא נפיק דכתיב ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך, ולשון מתנה הוא דקי"ל דאם אמר משום מתנה אפילו למי שאין ראוי ליורשו דבריו קימין וכל שכן למי שראוי ליורשו. מ"מ היכי מצי לאקנויי באמירה בעלמא, הא קי"ל דמתנת שכיב מרע באמירה בעלמא דקנייא אפילו במי שאין ראוי ליורשו א"נ במקום בכור. מדרבנן בעלמא הוא דאלו מדאוריתא חד מאנפי הקנאה בעי, אלא קודם מתן תורה שאני ונתנה תורה ונתחדשה הלכה.

והכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי יעקב גופיה במאי קניה לבכורה דעשו דבר שלא בא לעולם הוא. ועוד הא קי"ל בסוף פרק מי שמת (דף קנ"ט ע"א) בכור שמכר חלק בחיי אביו ומת הבן בחיי אביו ואחר כך מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות, וכ"ש הוא דמצי מפיק. אלא מאי אית לך למימר קודם מתן תורה שאני ה"נ קודם מתן תורה שאני.

 

[אברך מישיבת מיר]

?

לחץ כדי לכווץ...

איתא בתוס' בקדושין דאין לאדם להשכיר עצמו לעבודה יותר משלוש שנים ועי' ברמ"א של"ג ג.

 

[אברך מישיבת מיר]

כמובן, חוץ מנישואי ב' אחיות.

לחץ כדי לכווץ...

יעקב לא אמר את האמת לאביו כשבא לקבל את הברכות ועשה כן על פי נבואת אמו

 

[נסכא דר' אבא]

ועשה כן על פי נבואת אמו

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מישיבת מיר]

והנה אף מה שכר יש לזה כמה ישובים דיעוי' מה שכתב הספורנו (דברים פכ"א פט"ז) , וז"ל: לא יעביר הבכורה מן הבן בשביל שנאת זו או אהבת זו, אבל אם יעשה זה בסבת רשעת הבן הבכור אז ראוי להעביר כאמרם ז"ל (שם) אם לא היה נוהג כשורה זכור לטוב (קל"ג ע"ב), וכן נראה שעשה יעקב אבינו כאמרו ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, ע"כ.

 

[נסכא דר' אבא]

והנה אף מה שכר יש לזה כמה ישובים דיעוי' מה שכתב הספורנו (דברים פכ"א פט"ז) , וז"ל: לא יעביר הבכורה מן הבן בשביל שנאת זו או אהבת זו, אבל אם יעשה זה בסבת רשעת הבן הבכור אז ראוי להעביר כאמרם ז"ל (שם) אם לא היה נוהג כשורה זכור לטוב (קל"ג ע"ב), וכן נראה שעשה יעקב אבינו כאמרו ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, ע"כ.

לחץ כדי לכווץ...

צ"ע דהרי לא נפסק כרשב"ג, עי' רמב"ם פ"ו מהל' נחלות הי"א, ושו"ע חו"מ רפ"ב, וע"ע כתובות נ"ג.
ואולי צ"ל דכיון דהטעם הוא משום דלא ידיעא מאי זרעא דנפיק מיניה, ויעקב ראה ברוח קדשו שלא יצא מראובן ברא טבא יכל להעביר נחלתו (כפשוט חלילה לומר שראובן וזרעו הם ברא בישא, אלא שביחס לעניין הבכורה לא היו ראויים).

בעיקר דברי הספורנו אין כוונתו שכשלא נהג בכורו כשורה יכול לבכר בן אחר דלא חילקה תורה, אלא שיכול לצוות במתנת שכיב מרע שבכה"ג דבריו קיימין.