בהעלותך - בביאור שאילת הטמאים למה ניגרע | במדבר בהעלותך - בביאור שאילת הטמאים למה ניגרע | במדבר

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,818
תודות
3,591
נקודות
385
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח וכו' ויקרבו לפני משה ואהרן ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע וגו'.

יש להקשות דהפסוק מתחיל ויקרבו לפני משה ואהרן וממשיך ויאמרו אליו והיינו אל משה ויש להקשות הרי היו כאן שניים, גם משה וגם אהרן?

ועו''ק דהא הם אמרו להדיא שהם היו טמאים לנפש אדם אז למה שאלו למה נגרע, הא הם טמאים?

וי''ל ע''פ מה דאיתא בסיפרי בפרשתנו פיסקא ז' דאפש''ל ק''ו דקרבן פסח בא בטומאה מפרה אדומה שבאה בטומאה כי היו מטמאים את הכהן השורף את הפרה, וזו היתה טענתם. ובעקרון היה אפשר ליישב שפרה היא חוקה.

אבל מצינו במדרש עה''פ ויקחו אליך פרה אדומה לך אני מגלה טעמה של פרה ולאחרים חוקה.

לפי''ז נמצא שלגבי משה אינה חוקה, ולכן האנשים אמרו אליו למשה למה נגרע הרי ילפינן מפרה שבאה בטומאה, אבל לאהרן לא יכלו לטעון כי אהרן יאמר להם שפרה היא חוקה, משא''כ למשה שלו לא היתה חוקה. (אהל תורה קאצק)
 
וכן מצינו בבנות צלפחד ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה כו' ואח"כ כתיב "תנה לנו אחוזה כו'" לשון יחיד.

והיינו שהיו יושבים יחד בביהמ"ד ועמדו לפני כולם, אבל דיברו אל משה, עי' ב"ב קיט' ב' פלוג' תנאים שם, ואפשר דהכא לא פליגי.
 
איתא בסיפרי בפרשתנו פיסקא ז' דאפש''ל ק''ו דקרבן פסח בא בטומאה מפרה אדומה שבאה בטומאה כי היו מטמאים את הכהן השורף את הפרה, וזו היתה טענתם. ובעקרון היה אפשר ליישב שפרה היא חוקה.
ולכאו' אתי' כמ''ד טבולי יום היו
 
והיינו שהיו יושבים יחד בביהמ"ד ועמדו לפני כולם, אבל דיברו אל משה, עי' ב"ב קיט' ב' פלוג' תנאים שם, ואפשר דהכא לא פליגי.
לכאו' לכל התנאים השאלה נשאלה למשה
ולא נחלקו אלא אם שאלו קודם את אהרן, או שבאו לפני כולם ושאלו רק את משה
 
וי''ל ע''פ מה דאיתא בסיפרי בפרשתנו פיסקא ז' דאפש''ל ק''ו דקרבן פסח בא בטומאה מפרה אדומה שבאה בטומאה כי היו מטמאים את הכהן השורף את הפרה, וזו היתה טענתם.
לא מצאתי כעת
והא למר לשון הספרי
כב. למה נגרע א"ל אין קדשים קרבים בטומאה. אמרו לו (אם כן יזרק הדם על הטומאה והבשר נאכל לטהורים) [אם קדשים שיש להם אחריות קרבים קדשים שאין להם אחריות לא יקרבו. אמר להם אין קדשים נאכלים בטומאה.] אמרו לו אם כן יזרק הדם על הטומאה והבשר נאכל לטהורים. והדין נותן ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על הטומאה ובשרה נאכל לטהורים, פסח שהוא קדשים קלים דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר נאכל לטהורים (א”ל אין קדשים קרבים בטומאה. א”ל אם קדשים שיש להם אחריות יהיו קרבים, קדשים שאין להם אחריות לא יהיו קרבים.) אמר להם לא שמעתי עמדו ואשמעה כאדם האומר אשמע דבר מפי רבי.​
 
לא מצאתי כעת
והא למר לשון הספרי
כב. למה נגרע א"ל אין קדשים קרבים בטומאה. אמרו לו (אם כן יזרק הדם על הטומאה והבשר נאכל לטהורים) [אם קדשים שיש להם אחריות קרבים קדשים שאין להם אחריות לא יקרבו. אמר להם אין קדשים נאכלים בטומאה.] אמרו לו אם כן יזרק הדם על הטומאה והבשר נאכל לטהורים. והדין נותן ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על הטומאה ובשרה נאכל לטהורים, פסח שהוא קדשים קלים דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר נאכל לטהורים (א”ל אין קדשים קרבים בטומאה. א”ל אם קדשים שיש להם אחריות יהיו קרבים, קדשים שאין להם אחריות לא יהיו קרבים.) אמר להם לא שמעתי עמדו ואשמעה כאדם האומר אשמע דבר מפי רבי.​
עיין שם באות ט"ו:
טו. בארבעה עשר יום לחדש הזה [וגו' במועדו] למה נאמר והלא כבר נאמר ויעשו [במועדו] אלא בא הכתוב ולימד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין, ומה פרה שאינה דוחה את השבת דוחה טומאה, פסח ראשון שדוחה את השבת אינו דין שידחה טומאה. הרי פסח שני יוכיח, שדוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה והוא יוכיח לפסח ראשון שאע”פ שדוחה את השבת לא ידחה את הטומאה. ת”ל במועדו בא הכתוב ולימד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה.
 
עיין שם באות ט"ו:
טו. בארבעה עשר יום לחדש הזה [וגו' במועדו] למה נאמר והלא כבר נאמר ויעשו [במועדו] אלא בא הכתוב ולימד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין, ומה פרה שאינה דוחה את השבת דוחה טומאה, פסח ראשון שדוחה את השבת אינו דין שידחה טומאה. הרי פסח שני יוכיח, שדוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה והוא יוכיח לפסח ראשון שאע”פ שדוחה את השבת לא ידחה את הטומאה. ת”ל במועדו בא הכתוב ולימד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה.
אבל כפי המבואר שם לא זו היתה טענתם
 
לא מבואר שזו היתה טענתם, ולא להיפך.
כאן מבוארת טענתם
והא למר לשון הספרי
כב. למה נגרע א"ל אין קדשים קרבים בטומאה. אמרו לו (אם כן יזרק הדם על הטומאה והבשר נאכל לטהורים) [אם קדשים שיש להם אחריות קרבים קדשים שאין להם אחריות לא יקרבו. אמר להם אין קדשים נאכלים בטומאה.] אמרו לו אם כן יזרק הדם על הטומאה והבשר נאכל לטהורים. והדין נותן ומה חטאת שהיא קדשי קדשים דמה נזרק על הטומאה ובשרה נאכל לטהורים, פסח שהוא קדשים קלים דין שיזרק הדם על הטמאים והבשר נאכל לטהורים (א”ל אין קדשים קרבים בטומאה. א”ל אם קדשים שיש להם אחריות יהיו קרבים, קדשים שאין להם אחריות לא יהיו קרבים.) אמר להם לא שמעתי עמדו ואשמעה כאדם האומר אשמע דבר מפי רבי.​
 

הודעות מומלצות

מצינו הלכה שהיא חמורה ביום ט"ו בשבט מיום ראש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון