מסכת שבועות בגדר שבועה בטעות (2 צופים)

[הפונוביזאי]

לכאו' יש לעיין בגדר שבועה בטעות, דאיתא בריש פרק שבועת העדות דמי שביקש עדות מחבירו וחבירו טוען דאין לו שבועה בשבילו דיכול להשביעו דאין לו עדות, והנה יש לדון היכא דנשבע לחבירו דאין לו שבועה ולאחר זמן נזכר דיש לו שבועה האם זה מוגדר שבועת שקר באונס או דאי"ז מוגדר כלל שבועת שקר, דאולי כל הגדרת המושג שקר הוא שינוי מהאמת הידועה והיכא דלא ידע א"א להגדער זאת כשקר, וצ"ע

 

[הצעיר שבחבורה]

שבועות כו א
אמר מר האדם בשבועה פרט לאנוס היכי דמי כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמי דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כי אתו לקמיה דרב אמר כחד מינייהו אמר ליה אידך ואנא בשיקרא אישתבעי אמר ליה לבך אנסך

ופרש"י "האדם בשבועה. שיהא אדם בשעת שבועה שיהא לבו עליו: פרט לאנוס. כדמפרש לקמיה כגון בשבועה לשעבר וכסבור שנשבע באמת ולקמיה בעי אם כן שגגת שבועה לשעבר היכי משכחת לה:"

ובתוס' "את לבך אנסך. נראה דלאו למפטריה מקרבן גרידא קאמר שלא יצטרך לכתוב על . פנקסו שיביא חטאת שמינה לכשיבנה בית המקדש אלא אפילו עונש נמי ליכא כדמוכח בפרק ארבעה נדרים (נדרים דף כה:) דאמר התם כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות ומפרש היכי דמי שבועות שגגות כדרב כהנא ורב אסי דכל חד וחד אדעתיה שפיר משתבע"​

---

נדרים כה ב
תנא כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות היכי דמי שבועות שגגות כגון רב כהנא ורב אסי הדין אמר שבועתא דהכי אמר רב והדין אמר שבועתא דהכי אמר רב דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע:

והר"ן כתב "והוי רבותא דאע''ג דרב כהנא ורב אסי כל חד וחד אמר ליה לחבריה דטעי ולא הבין מאמר רב סד''א דכיון דלא חש ליה ואשתבע לאו שגגה היא ואי תלה בה איסור פירות יהו אסורין קמ''ל"​