בד"ה הרב עמוס גואטה מנתניה נרצח היום ז"ל הי"ד

[חידודא]

ברוך דיין האמת. הרב עמוס גואטה ראש ישיבה וכולל אברכים בנתניה.
נרצח בתפילת שחרית בשעה 05:45 ע"י אדם מעורער בנפשו.

 

[מוליך ומביא]

הרב עמוס גואטה (י"ט אדר ב' תשי"א - ט"ז בתמוז ה'תשפ"ו) היה רב מקובל, ראש ישיבה וכולל אברכים. התגורר בנתניה.

קורות חייו
רבי עמוס נולד בלוב בי"ט אדר ב' תשי"א. כאשר עלה לישראל התגורר בתחילה ב'שיכון סלע' בנתניה (כיום 'נאות הרצל'), לאחר מכן עבר ל'שיכון ותיקים' (כיום 'נאות גנים') ולבסוף עבר למשכנו הנוכחי הקבוע באזור רחוב איינשטיין (גם כן בנאות הרצל), שם התגורר בסמיכות לבית מדרשו.

בתחילה עבד כדוור ולמד רפואה במשך כ-4 שנים, לאחר מכן התחזק יותר בדת ועזב את הלימודים.

למד בכולל "אור התורה" בנתניה, בו לימד בין השאר רבי שמעון גבאי.

במשך כמה שנים נסע כל יום למושב פורת כדי ללמוד בחברותא עם הרב אברהם מרדכי יצחקי המכונה "הרב מפורת"[דרוש מקור].

לרב גואטה 2 בנים ו-2 בנות, בנו הגדול - משה, היה עוזרו. בנו הקטן נהרג בתאונת דרכים מעט לאחר שחגג בר מצווה.

בשנותיו האחרונות היה חלוש ביותר, כאשר בתשרי תשפ"ד חלה הרב באורח קשה מאוד, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בהוראת גדולי ישראל הוסיפו לו אז את השם "חיים" ותפילות רבות נערכו בכל היכלי התורה, ובאורח פלאי ומצמרר לאחר שיקום בבית החולים שיבא בתל השומר, החלים הרב לחלוטין וחזר בכוחות מחודשים לבית מדרשו כדי להמשיך להרביץ תורה ולזכות את הרבים.

בט"ז בתמוז ה'תשפ"ו נרצח בבית מדרשו ברחוב בר יוחאי 17 בנתניה בדקירות סכין על ידי מעורער בנפשו.[1] לאחר סערה קצרה בעקבות רצון הרופאים לנתח את הגופה, הם ויתרו ורק יערכו בדיקה בבית החולים לניאדו בנתניה. הרבנים הראשיים לישראל, המפלגות החרדיות ועוד רבנים פרסמו הודעות מספד ואבל בעקבות הרצח המזעזע.

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

פרופיל לדמותו של המקובל רבי עמוס גואטה זצ"ל שנרצח בבית מדרשו

הלם, זעזוע וכאב אופפים הבוקר את העיר נתניה ואת עולם התורה כולו, עם קבלת הבשורה המצמררת על הירצחו של הגאון המקובל, חסידא ופרישא, רבי עמוס כמוס חיים גואטה זצ"ל, ראש ישיבת "רבי יצחק חי טייב" בנתניה ורבה של עולי לוב בעיר, והוא בן 75 בפטירתו.

הרב זצ"ל נרצח בדקירות סכין בתוך היכל ישיבתו שברחוב בר יוחאי 17 בשכונת נאות הרצל בנתניה. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום בסביבות השעה 05:45 מצאו את הרב כשהוא מחוסר הכרה וסובל מפציעות חודרות קשות בגופו. לאחר פעולות החייאה ממושכות ואינטנסיביות בזירה, פונה הרב במצב קריטי לבית החולים "לניאדו" בקרית צאנז בעיר, שם נאלצו הרופאים להרים ידיים ולקבוע את פטירתו המצערת. המשטרה פתחה במצוד נרחב אחר החשוד במעשה, אחד מחסידיו המקורבים של הרב שככל הנראה מעורער בנפשו, אשר הגיע למקום וביקש להתפלל עם הרב, ובעקבות ויכוח שהתפתח דקר את הרב בליבו.

רבי עמוס עמוס זצ"ל נולד בלוב י"ט אדר תשי"א. כאשר עלה לישראל התגורר בתחילה ב'שיכון סלע' בנתניה לאחר מכן עבר ל'שיכון ותיקים' ולבסוף עבר למשכנו הנוכחי הקבוע באזור רחוב איינשטיין, שם הוא התגורר בסמיכות לבית מדרשו.

בתחילה עבד כדוור ולמד רפואה במשך כ-4 שנים, לאחר מכן התחזק יותר בדת ועזב את הלימודים. למד בכולל "אור התורה" בנתניה, בו לימד בין השאר אצל רבי שמעון גבאי זצ"ל מקים עולה של תורה.

במשך כמה שנים נסע כל יום למושב פורת כדי ללמוד בחברותא עם הרב אברהם מרדכי יצחקי המכונה "הרב מפורת".

מפעל חיים של קירוב והצלת נשמות

שמו של רבי עמוס גואטה זצ"ל הלך לפניו במשך עשרות שנים כסמל של מסירות נפש, אהבת ישראל וקירוב רחוקים. בית מדרשו וישיבתו "רבי יצחק חי טייב" שהיה מגדולי חכמי ומקובלי יהדות תוניסיה, השוכנת בשכונת נאות הרצל הוותיקה בנתניה – שכונה המתמודדת עם אתגרים חברתיים וכלכליים מורכבים – הפכה למקלט רוחני ופיזי עבור מאות צעירים ונשמות תועות.

רבי עמוס, ברוחב ליבו ובמאור פניו, סירב להפנות עורף לאף יהודי. הוא פתח את שערי הישיבה ואת ליבו לכולם: חוזרים בתשובה, נוער נושר, ואף אנשים בעלי רקע פלילי קשה שביקשו למצוא פינה חמה, מזון, מקום לינה ובעיקר – מילה טובה ומקרבת שתחזיר אותם אל דרך המלך.

תלמידיו מספרים על רב שהיה דואג להם כבנים ממש. "הישיבה של הרב הייתה מקום שפתוח עשרים וארבע שעות ביממה. מי שנזרק מהבית, מי שלא היה לו איפה לישון או מה לאכול – ידע שאצל הרב גואטה תמיד יש מזרן חם, ארוחה מזינה ואוזן קשבת", מספר אחד המתפללים הקבועים בבכי שאינו פוסק. "הרב לא רק לימד אותם תורה, הוא הציל את החיים שלהם כפשוטו".

אחד שפקד את בית מדרשו כתב הבוקר: "הרב עמוס, היה כְּאָב לקהילתו והם היו לו כבנים, היו קוראים לו והיה קורא להם "בּוּיָה" - בני, הוא לא היה ישן במיטה, והיה כל השבוע על הכסא בבית הכנסת שלו, עונה לאנשים תשובות ומברך".

"ע"פ רוב כשהיו מגיעים אליו היה דבר ראשון מורה לקרא תהלים, כשלאדם אחד אומר "מאלף עד צָדִי", ולבא אחריו "מצָדִי עד הסוף" - וחוזר חלילה.

בית הכנסת שלו שימש את כל המי ומי מבלי להעיר לאף אדם בעולם,היה שם ארוחות לכל דורש. ובנוסף יש/היה שם מעין "פינת חי" שאומרים שזה נשמות שרבי עמוס זצ"ל היה עוסק בתיקונם.

רבי עמוס היה נוסע לראש השנה למירון וליום כיפור לחברון. במוצאי ל"ג בעומר היה מגיע לפאתי מירון. רבי עמוס היה מקושר מאוד לציון רבי יהודה בן בבא מהרוגי מלכות שנדקר בלונביאות של ברזל, ובזכותו המקום שנמצא ביישוב ערבי משגשג, הקים שם כולל, ולפני כמה שנים אף בנה שם מקוה-טהרה. והיה מגיע לשם בכל ערב שבת לכמה שעות ועורך שם תיקונים יחד עם בני קהילתו.

פאר מורשת יהדות לוב

מעבר לפעילות הקירוב הענפה, רבי עמוס זצ"ל נשא בגאון את דגל שימור מורשתה המפוארת של יהדות לוב וטריפולי. הוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה של הקהילה וכיהן כאחד מרבני יהדות לוב בארץ ובעולם.

במשך שנים פעל ללא ליאות להנחלת מנהגי העדה, לימוד תורתם של חכמי לוב, והקפדה על קיום מסורות עתיקות מבית אבא. הוא נודע בבקיאותו העצומה וקשר קשרים הדוקים עם מרכזי המורשת, כשהוא מקפיד להקריא בקהילתו את עשרת הדיברות בערבית־יהודית כפי שהיה נהוג בגולה, ומעורר את הדור הצעיר לשמור על שלשלת הדורות ללא שינוי.

דמות של מקובל ובעל ייסורים

רבי עמוס היה ידוע בצדקותו ופרישותו. הוא נהג להתענות תעניות דיבור ותעניות הפסקה, והרבה בתפילות ובתיקוני קבלה למען ישועת הכלל והפרט. אלפי תושבים מנתניה ומכל רחבי הארץ והעולם שיחרו לפתחו כדי לזכות בעצתו המחכימה, בברכותיו הקדושות ובכוח תפילתו שהיה מפורסם כמחולל ישועות.

בחודש תשרי תשפ"ד חלה הרב באורח קשה מאוד, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בהוראת גדולי ישראל הוסיפו לו אז את השם "חיים" (כשרבים מעתירים לרפואת רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה). תפילות רבות נערכו בכל היכלי התורה, ובאורח פלאי ומצמרר לאחר שיקום בבית החולים שיבא בתל השומר, החלים הרב לחלוטין וחזר בכוחות מחודשים לבית מדרשו כדי להמשיך להרביץ תורה ולזכות את הרבים. הבוקר, לדאבון כל לב, נגדעו חייו הקדושים באכזריות נוראה על ידי בן עוולה.

בכל חייו נמנע הרב מפרסום, ואסר לפרסם את תמונתו בכל צורה שהיא, תלמידיו היו שומרים על כך בקנאות גדולה.

עם הסתלקותו הטראגית, פרסמה תנועת ש"ס הודעת אבל כואבת ומזועזעת: "זעזוע קשה – מהעיר נתניה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו הפתאומית והנוראה של הגאון המקובל רבי עמוס גואטה זצ״ל, רבה של יהדות לוב וראש ישיבת רבי יצחק חי טייב בנתניה. עולם התורה איבד רועה רוחני דגול ומזכה הרבים עצום".

ראש עיריית נתניה, אבי סלמה, ספד לו בכאב: "בוקר קשה לעיר נתניה. בצער רב ובכאב גדול קיבלתי את הבשורה המרה על פטירתו של המקובל הקדוש, רבי עמוס גואטה זצוק"ל. רבי עמוס, תלמיד חכם עצום, היה מאור גדול ועמוד של תורה וחסד בעירנו. במשך שנים רבות האיר את דרכם של עשרות אלפי תושבים, קירב לבבות והיה כתובת לעצה, ברכה וישועה".

הרב זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את רעייתו הרבנית חביבה תחי', בנים ובנות הממשיכים בדרכו, ואלפי תלמידים יתומים וכואבים הממאנים להתנחם על האבידה הגדולה.

 

[מוליך ומביא]

עם הרבי מצאנז לפני שלושים שנה

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

 

[מוליך ומביא]

הספד הרב אלון ארביב

 

[מוליך ומביא]

סיפור חייו של הגאון המקובל רבי עמוס גואטה זצ"ל, שנרצח הבוקר (רביעי) באכזריות בתוך בית מדרשו בנתניה והוא בן 75, מגולל מסכת מופלאה של מסירות נפש ואהבת ישראל. הרב זצ"ל היה ראש ישיבת "רבי יצחק חי טייב" בנתניה ורבם של עולי לוב בעיר, הקדיש את חייו לקירוב לבבות והרבצת תורה.

מסכת חייו המופלאה נגדעה הבוקר, כאשר נדקר למוות בדקירות סכין בתוך בית מדרשו שברחוב שמעון בר יוחאי בשכונת נאות הרצל בנתניה. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום בסביבות השעה 05:45 מצאו את הרב כשהוא מחוסר הכרה וסובל מפציעות חודרות קשות בגופו. לאחר פעולות החייאה ממושכות ואינטנסיביות בזירה, פונה הרב במצב קריטי לבית החולים "לניאדו" בקרית צאנז בעיר, שם נאלצו הרופאים לקבוע את פטירתו המצערת. המשטרה פתחה במצוד נרחב אחר החשוד במעשה, אדם המקורב לרב, שככל הנראה מעורער בנפשו, אשר הגיע למקום וביקש להתפלל עם הרב, ובעקבות ויכוח שהתפתח דקר את הרב בליבו.

רבי עמוס זצ"ל נולד בלוב ביום י"ט באדר תשי"א (1951). עם עלייתו ארצה קבע את מושבו בנתניה, ונדד בין שכונותיה השונות: בתחילה התגורר ב'שיכון סלע', משם עבר ל'שיכון ותיקים', ולימים קבע את משכנו הקבוע והנוכחי באזור רחוב איינשטיין, בה הקים את בית מדרשו.

בצעירותו עבד כדוור ואף פנה ללימודי רפואה, בהם התמיד במשך כארבע שנים.כאשר התחזק ברוחניות וקיבל על עצמו עול תורה, החליט לעזוב את לימודי הרפואה. את לימודיו התורניים החל בכולל "אור התורה" בנתניה, שם זכה להסתופף בצילו של הגאון רבי שמעון גבאי זצ"ל.

מהר מאוד הלך שמו של רבי עמוס גואטה זצ"ל לפניו, ובמשך עשרות שנים הוא הפך לסמל חי של מסירות נפש, אהבת ישראל צרופה וקירוב רחוקים. ישיבתו ובית מדרשו "רבי יצחק חי טייב" לא היו רק מקום לימוד, אלא שימשו כמקלט רוחני ופיזי פתוח עבור מאות צעירים ונשמות תועות שמצאו אצלו אוזן קשבת, בית חם ומורה דרך לחיים. ברוחב ליבו ובמאור פניו, סירב רבי עמוס להפנות עורף לאף יהודי. הוא פתח את שערי הישיבה ואת ליבו לכולם. בבית מדרשו היו ארוחות לכל דורש.

מעבר לפעילות הקירוב הענפה, רבי עמוס זצ"ל נשא בגאון את דגל שימור מורשתה המפוארת של יהדות לוב וטריפולי. הוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה של הקהילה וכיהן כאחד מרבני יהדות לוב בארץ ובעולם.


במשך שנים פעל ללא ליאות להנחלת מנהגי העדה, לימוד תורתם של חכמי לוב, והקפדה על קיום מסורות עתיקות מבית אבא. הוא נודע בבקיאותו העצומה וקשר קשרים הדוקים עם מרכזי המורשת, כשהוא מקפיד להקריא בקהילתו את עשרת הדיברות בערבית-יהודית כפי שהיה נהוג בגולה, ומעורר את הדור הצעיר לשמור על שלשלת הדורות ללא שינוי.

רבי עמוס היה ידוע בצדקותו ופרישותו. הוא נהג להתענות תעניות דיבור ותעניות הפסקה, והרבה בתפילות ובתיקוני קבלה למען ישועת הכלל והפרט. אלפי תושבים מנתניה ומכל רחבי הארץ והעולם שיחרו לפתחו כדי לזכות בעצתו המחכימה, בברכותיו הקדושות ובכוח תפילתו שהיה מפורסם כמחולל ישועות.

לפני קרוב ל-3 שנים, בחודש תשרי תשפ"ד, חלה הרב באורח קשה, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בהוראת גדולי ישראל הוסיפו לו אז את השם "חיים", כשרבים העתירו לרפואתו של רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה. תפילות רבות נערכו בכל היכלי התורה, ובחסדי השם החלים הרב לחלוטין וחזר בכוחות מחודשים לבית מדרשו כדי להמשיך להרביץ תורה ולזכות את הרבים.

הבוקר, לדאבון כל לב, נגדעו חייו הקדושים באכזריות נוראה. הרב הותיר אחריו את רעייתו, ילדיו, ואלפי תלמידיו הממאנים להינחם על אובדנו של רבם הגדול.

עם היוודע הבשורה הקשה פרסמה תנועת ש"ס הודעת אבל, בה נכתב: "מזועזעים עד עמקי נשמתנו עם עלות הבשורה המרה על הסתלקותו הפתאומית של הגאון הצדיק המקובל רבי עמוס גואטה זצ"ל, אשר במשך עשרות שנים הרביץ תורה ופעל רבות לקרב רחוקים בדרכי נועם, בעיר נתניה בפרט, יחד עם ידידו הגר"ש גבאי זצ"ל, ובקרב יהדות לוב בכלל. המנוח זצ״ל היה פרוש מענייני העולם, המית עצמו באוהלה של תורה, בקי עצום בתורת הנגלה והנסתר, והעמיד תלמידים הרבה למרות ייסוריו ומכאוביו. תמיד קיבל כל יהודי במאור פנים, ומיום הקמתה של תנועת ש"ס עמד לצידה בתמיכה וחיזוק להפצת תורה ויהדות בקרב כלל ישראל. תנחומינו הכנים למשפחתו, לתלמידיו ולכל שומעי לקחו. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, והיה המחנה הנשאר לפליטה".

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, מסר: "יחד עם כל בית ישראל, ובתוכם אלפי תלמידיו ושומעי לקחו, אני מבכה מרה ובלב קרוע את פטירתו המזעזעת של המקובל הצדיק רבי עמוס גואטה זצוק"ל. רבי עמוס זצוק"ל היה דמות מופת ייחודית בעיר נתניה. במשך עשרות שנים של הנהגה רוחנית, שימש כמגדלור וכתל תלפיות עבור המוני תושבי העיר, אשר נהרו לפתחו יום-יום כדי לבקש ברכה, עצה תבונה ותושייה. הוא זכה לחבר פשט וסוד, ולשלב בקיאות עצומה ומופלגת ברזי התורה יחד עם מעשי חסד כבירים ועבודת השם יוקדת ומפעימה. יהי רצון שבעל הנחמות ירפא את השבר הגדול והנורא אשר הושברנו, ישלח מזור ונחמה למשפחתו ולתלמידיו, ונזכה במהרה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים, ולא יישמע עוד חמס בארצנו, שוד ושבר בגבולנו".

הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד יוסף, אמר: "בלב קרוע ומורתח ובצער עמוק, קיבלתי את הבשורה הקשה והמכאיבה על הסתלקותו לבית עולמו של האי גברא רבה, חסידא ופרישא, המקובל הצדיק רבי עמוס גואטה זצוק"ל.

"רבי עמוס זצוק"ל היה משרידי אנשי המעלה, עובד ה' במסירות ובתמימות, אשר כל ימיו היו קודש להרבצת תורה, לעבודת ה' ולקירובם של ישראל לאביהם שבשמים. באישיותו המאירה, בענוותנותו ובמידותיו התרומיות הקרין מאורו על רבבות, והעמיד תלמידים הרבה. במשך עשרות שנים שימש מגדלור רוחני לתושבי נתניה והסביבה, עוד מימי חיותו של הגאון רבי שמעון גבאי זצ"ל, שבה פעלו יחדיו לקירוב לבבות ולהרמת קרנה של תורה בעיר נתניה, והשפעתו הברוכה ניכרה בכל מעשיו.

"הסתלקותו היא אבדה כבדה לתלמידיו הרבים, למוקירי זכרו ולכל המבקשים תורה, עצה וברכה מפיו. זכרו ופועלו יוסיפו להאיר ולהנחות את הרבים עוד שנים רבות. תנחומנו הכנים למשפחתו הענפה ובראשם תיבדל לחיים הרבנית מרת חביבה תחי', בניו, חתניו, תלמידיו ושומעי לקחו, ויהי רצון שלא יישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ונזכה במהרה לגאולה השלמה ולתחיית המתים, והיה המחנה הנשאר לפליטה".

הלווייתו של הרב צפויה להתקיים היום בנתניה בשעה 13:00.

 

[מוליך ומביא]

היה מקושר מאד לציון רבי יהודה בן בבא מהרוגי מלכות שנדקר בלונביאות של ברזל, ובזכותו המקום שנמצא ביישוב ערבי משגשג, הקים שם כולל, ולפני כמה שנים אף בנה שם מקוה-טהרה. והיה מגיע לשם בכל ערב שבת לכמה שעות ועורך שם תיקונים יחד עם בני קהילתו.

 

[מוליך ומביא]

לא ישן על מיטה אף פעם וגם לא בבית.
שהה כל השבוע בבית המדרש על כיסאו, מתפלל, לומד, נח. רק בערב שבת שב לביתו, ובשעה 2 לפנות בוקר בליל שבת כבר היה שב לבית המדרש.
היו לו שני בנים ושתי בנות. בן אחד נהרג בתאונת דרכים זמן מה לאחר בר המצוה שלו.

 

[מוליך ומביא]

ההלם בעקבות רצח רבי עמוס גואטה זצ"ל ממשיך לטלטל את תושבי נתניה ואת אלפי תלמידיו ומוקירי דרכו. בריאיון שיתפה הרבנית אסתר שלוש, אשת הרב יהודה שלוש וראש מערך הדרכת הכלות במועצה הדתית נתניה, בתחושות הקשות שאוחזות בעיר מאז האירוע. "זה מאוד קשה. פה בנתניה זה אוכלוסייה של חיבור, של אנשים חמים, שאתה יכול לחשוב אחרת מהשני, אבל מתפללים באותו בית כנסת", אמרה.

לדבריה, העובדה שרב שהיה מוקד של חסד ואהבת ישראל נרצח באכזריות, הותירה את הציבור המום. "זה רב שיש לו את הקהילה שלו, יש לו את המתפללים, אפשר אפילו להגיד החסידים שלו, ומצד שני נרצח. זה משהו מזעזע, זה משהו שפשוט לא יאומן". היא אף נזכרה במפגש עם הרב בעת שהיה מאושפז לצד חייל פצוע, וסיפרה כיצד התרשמה מהקשר החם שיצר גם ברגעים הקשים ביותר.

הרבנית שלוש תיארה את הרב גואטה כאדם שידע לראות את הטוב שבכל אדם, גם במי שלא מצא מענה במקומות אחרים. "פשוט אפשר להגדיר בן אדם טוב, עם עין טובה, שרואה באחר את הטוב. גם אנשים שלא היה להם משכן אחר, היו מגיעים אליו. הם הרגישו גם בית וגם עין טובה". לדבריה, זו הייתה התכונה שהפכה אותו לכתובת עבור אלפי אנשים מכל שכבות הציבור.

את האבל הכבד ברחובות נתניה היא תיארה במילים נוגעות ללב. "אני יכולה להגיד לך שאני עכשיו פה במרכז העיר, והעיר נבוכה. אנשים דתיים וחילונים מסתובבים כמו אחרי פיגוע. כזה שקט… יש סוג של עננה ברחובות, כזה כבד, אווירה כבדה". לדבריה, התחושה בעיר חורגת מהיכרות אישית עם הרב, והיא מורגשת אצל ציבור רחב מאוד.

שלוש סיפרה גם על המפגש האישי שלה עם הרב במסגרת עבודתה כמדריכת כלות. היא נזכרה כיצד ידע להעניק לכל אדם יחס אישי ואכפתי, עד שהמלצותיו התקבלו מתוך אמון מוחלט. "לא רק הרב אמר, הוא איתי ברגש. הוא איתי בשכל". היא הדגישה כי למרות מעמדו הרוחני, הרב חי בפשטות ובגובה העיניים. "הוא לא היה מורם מעם… אבל העין הטובה שלו והאהבת ישראל שלו, זה שעשה אותו לקדוש. אנשים אוהבים אותו".

לסיום הביעה הרבנית תפילה למשפחתו ולתלמידיו הרבים של הרב. "אני מקווה מאוד שהמשפחה, האלמנה והילדים יקבלו כוחות". היא הוסיפה כי אל הרב הגיעו מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל, ללא הבדל מגזר או אורח חיים. "אנשים חרדים, אנשים דתיים, אנשים חילונים – באים אליו. מי שחיפש לב, היה יכול למצוא אצלו. עין טובה, פשוט עין טובה".

 

[מאן דהו]

חילול ה' גדול חיזבאללה מפרסם על רציחתו של רבי עמוס גואטה.

 

[מאן דהו]

האדמו"ר מצאנז בהלויה

 

[מאן דהו]

הצג קובץ מצורף video_60003_1.mp4

 

[מאן דהו]

ברקע הרצח המזעזע של המקובל הצדיק רבי עמוס גואטה זצ"ל בנתניה, על ידי אדם מעורער בנפשו, חוזרים ומקבלים משמעות מצמררת דבריו של המגיד הנודע הרב ברוך רוזנבלום, שנאמרו לפני כ־15 שנה לאחר רצח המקובל רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל בבאר שבע.

בשיעור שנשא אז, התייחס הרב רוזנבלום לרצח שטלטל את כל הציבור החרדי ודחה את הניסיון לפטור את האירוע במילה אחת: "משוגע". לדבריו, זו "מילת קסם" שמאפשרת לאדם לומר לעצמו שהאירוע אינו קשור אליו — ולהמשיך הלאה. "מאוד קל לנגב את זה: משוגע", אמר הרב. "אם אתה אומר משוגע, זה מילת הקסם להגיד: עזוב אותי, אני לא בעניין. משוגע זה לא פתרון".

הרב רוזנבלום הזכיר אז כי חז"ל דיברו על "חרב שבלשון" — כוח ההרס של דיבור, מחלוקת ופגיעה מילולית. לדבריו, כאשר דור שלם שקוע במחלוקות, בלשון הרע ובמאבקים פנימיים, הדבר מחלחל גם למקומות המסוכנים ביותר.

בדבריו החריפים הסביר הרב את ההבדל בין "משוגעי הדורות הקודמים" לבין מקרי האלימות הקשים בדורנו. לדבריו, בעבר מי שנפשו השתבשה היה מדמה שהוא אליהו הנביא, משיח בן יוסף או משיח בן דוד — משום שזה היה העולם הרוחני שסבב את הציבור. אולם כאשר האוויר הציבורי מלא במחלוקות, ביזוי, פגיעות ושנאה, גם הטירוף מקבל צורה אחרת.

"פעם המשוגעים דמיינו שהם משיח", אמר. "היום, במה עסוקים? במחלוקות. זה עם זה, והוא עם זה, וזה פגע לו, וזה אמר לו. אז אם אנחנו עוסקים בחרבות שבלשון — מה עושה המשוגע האמיתי? הוא כבר דוקר".

הרב הדגיש כי אין בדברים כדי להפחית מחומרת מעשה הרצח עצמו, אלא כדי לעורר את הציבור לחשבון נפש עמוק יותר: לא להסתפק בהסבר חיצוני של "מעורער בנפשו", אלא לשאול מהי האווירה הרוחנית והחברתית שבה אנו חיים.

את דבריו סיים אז בקריאה להרבות באהבת ישראל, לראות את מעלת הזולת ולא את חסרונו, ולהתרחק ממחלוקות: "כולם אנשים אחים אנחנו. בואו נאמר איש לרעהו חזק, נרבה באהבת הזולת, ונזכה בקרוב ממש לביאת גואל צדק".