לא הכרתיו עד הנה
ובחיפוש קט מצאתי דברים מצמררים שכתב לפני כשנה חסר ג' שבועות
והחי יתן אל ליבו!!
נכתב ע''י :@הייליג
וָאֹמַר: 'הֵן' ביום שני, ד' כסליו, מנתה גופתי בהאי עלמא חמישים וחמשה קולות שופר של ראש השנה. ולבי היה הולך אנה ואנה, האם ניתן באמת בשלימות לחזור בתשובה שלימה לפני השם יתברך, בשגם שלוח שלח האי'ש לאמר, קול נשמתך מהדהדת בבית המלך, ואותו קול השמיע עצמו בבתי רפואה וברמזים עבים, שוב תשוב אלי בעוד נרך...
forum-otzar-hatorah.co.il
וָאֹמַר: 'הֵן'
ביום שני, ד' כסליו, מנתה גופתי בהאי עלמא חמישים וחמשה קולות שופר של ראש השנה. ולבי היה הולך אנה ואנה, האם ניתן באמת בשלימות לחזור בתשובה שלימה לפני השם יתברך, בשגם שלוח שלח האי'ש לאמר, קול נשמתך מהדהדת בבית המלך, ואותו קול השמיע עצמו בבתי רפואה וברמזים עבים, שוב תשוב אלי בעוד נרך דולק, והייתי כאיש נדהם וכגבר עברו יין, כי זכרתי אשר למדתי, וגם הגידו מגידי אמת, כי שומר הפתח שואל אותנו לאמר, היכן אתה והיכן תורתך, מה למדת, והיכן היית, מרכבתי היכן היא עומדת, מי מותח בדרום מי מותח וכו', ואין אתנו יודע עד מה, ועד שאני מצפה לשושן סודות, הבטתי בעניי כי רב עד מאד, ובביתי אין לחם ואין שמלה, ואין קצין למו, ושאון שעון החול הומה ומזכיר, כי עוד מעט וגם ירבה בחסד, יבוא יום ויבוא דין, יבוא אותו יום של מעלה, בו ישאלו שאלות ולא תהיינה תשובות, ולבי נשבר לאלף שברים, כי חשבתי היכן עמודי היכי דהוה גרסי, כי גם אם גדר בעדי ולא אצא, כי רבים רחמיו, וגם מי שלא קרא ולא שנה, ואמר שמע בוקר וערב יצא ידי חובתו, אך הבושה הגדולה הנוראה והאיומה, על שנות חיים בחביון עוזו, והיכן תורתו על ישראל אמונתו, ומה כח בית דין של מעלה יפה בהחרידו ארץ ומלואה על נתינת תורה לעמו ישראל בקדושתו, ואותה תורה היכן היא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, מדרשים, זוהר הקדוש, רמב"ם, ארבעה טורים, שולחן ערוך ונושאי כליהם, ללון לעומקא של הלכה, לעומק הדין העליון, שאם אתה עושה דין למטה אין עושים לך דין למעלה, ושומר הפתח פוער כבר את פיו לשאול שאלתו, כביכול, ואין את מי לשאול, כי הייתי כתינוק שאינו יודע לשאול וגם אינו יודע להשיב, ועוד היא אחרת, קשה הימנה שבעתיים, וקנאתה כקנאת שאול, אחר השאלה הראשונה, אותה שאלה נוראה, שאין לה תשובה נועזת, באה השאלה היותר קשה, ויותר איומה, אם כן, אם כן, מה 'כן' עשית באותן שנות חיים?!!! ואילו מלין אספת לנפשך, אלו ידיעות עשית תמורתן ולא היו קודש?! והאי בכיא בכי אנא בבתי גוואי זה שנים רבות, כי אבן הנגף של יצר הרע, הוא יצר המוות היפך התורה שנקראת חיים, שהיא חיים לעושיה וחיים ללומדיה, ואתם הדבקים בהוי"ה אלוקיכם שאורו גנוז בתורה - חיים כולכם היום, משמע, שאי לא - לא חיי ולא מדי, וכי לא זאת אמרו - רשעים אפילו בחייהן קרויים מתים, כל שכן וכל שכן, רשע שלא למד ולא שנה ולא יודע שאם ישאלנו אותו שישאל - לא יגמגם אלא ימהר וישיב לו, כיצד תהיה מיתתו אם חייו נקראים מיתה, ועץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, תומכיה היינו לומדיה, כי אם לא לומדים אותה, הרי תשתכח ולא יצטרכו לתמוך בה, נמצא שמי שלא לומד, הוא אינו תומך בתורה, רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, על כן ננערתי כאריה מסובכו, ונערתי עצמי כהדין תרנגולא שמתנערא מקיטמא, וגם זכרתי כי אף כי עברו הימים, הלוא קול כרוז הוא בחיל, שוב יום אחד, יום אחד, לפני וכו', וכן אמרו בזוהר, בשעתא חדא וברגעא חדא, אפשר לבעל תשובה למהוי קיים קמיה מאריה, ואותה רגעא חדא, אימתי תהיה נעשית, אם לא עכשיו לגמרי, אלו הם הרהורי תשובתי, אשר גרמו לי לקפוץ ולקבל קבלה חמורה, להאי שתא, מיום ד' כסליו זה עד יום ד' כסליו הבא עלינו לטובה, אסיים את כל הש"ס בגמרא, רש"י ותוספות, ויהיה ראשי אחד חד וראשי אחד כד, לישב באהלה של תורה, כל יום ויום, ואזכור ברכתו של רבן של כל בני הגולה, שר התורה רבינו חיים קניבסקי זכר צדיק לברכה, אשר ברכני בטובו, שאזכה לידע את כל הש"ס, ולא מבעיא אלא להעדפה בלימוד התורה החביבה, להציל נפשי מלהבה, ולהאירה באור עליון לפנות בוקר, ורשמתי זאת למזכרת בושה, ואור מחייב, ראה אתה - בספר אצבעותיו הדברים נכתבים... ואותם דפים, יתבעו השורות הימך בבוא יום זכרון, וזו היא בבואה לאותה דחיפות, נחרצות ודריכות - לסיים וללמוד מה שאפשר וזכאים אנו, בהאי עלמא, לפני בוא יום ה' אשר מי יכילנו, כי עומק הדין נורא הוא, ועומק המשפט אין לו חקר, ולא נצרכא אלא למבעי רחמי, שנזכה לחיות באדמת הקודש בבריאות השלמה, בקבלת עול תורה באמת, בלימוד רציף, כשם שאין אדם מוותר על חייו, אפילו יום אחד! ותורה תורה זו, רחימתא עזיזא איילת אהבים ויעלת חן, כל הפורש ממנה כפורש מן החיים, והיא תקוותנו והיא הכנתנו והיא דבקותנו באור העליון, ברוך ה' לעולם אמן ואמן!
