ביאור כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש על מדרש פליאה:
איתא במדרש פליאה: "שאל ר' אליעזר את ר' יהושע בן לוי: כמה שמות יש לו להקב"ה? א"ל: רחמנא ליבא בעי. א"ל: אם כן למה כולם כסדרן ואחד מהופך? א"ל: חותמו של הקב"ה אמת. א"ל: הדהד"כ יש אחד ואין שני ובן ואח אין לו".
להבין תשובת ריב"ל: "רחמנא ליבא בעי" - ר"ת של "רחמנא ליבא בעי" עולה גימ' רל"ב, כנגד ד' שמות - ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן.
"א"ל א"כ למה כולם כסדרן ואחד מהופך?": ר"ל מפני מה בג' שמות - ע"ב, ס"ג, מ"ה - המספר 'מרובה' קודם, ובשם ב"ן המספר 'מועט' קודם.
"א"ל חותמו של הקב"ה אמת": ר"ל מספר טי"ת, לכן כל השמות צ"ל מספר טי"ת; ואם כן לפי זה אם הי' נכתב "נ"ב" - המספר 'מרובה' קודם, כמו הג' שמות הקודמים. והמספר קטן שלו - ז', ואינו מספר ט' כשמות הקודמים, ואנו צריכים למיספר ט'; לכן נכתב ב"ן; ו"נון פשוטה" - ז', כי הוא מאותיות מנצפ"ך, אשר מספר נו"ן פשוטה עולה ז' מאות, ומספר קטן שלו עולה ז', ו[ביחד עם האות] ב' - עולה ט'.
"הדהד"כ ויש א' ואין שני ובן ואח אין לו": פי' בכל הג' שמות - ע"ב, ס"ג, מ"ה - יש אחד, פי' המספר 'מרובה' נק' "יש" לגבי מספר המועט - הוא "אחד", פי' אחד - אות ראשון. ואין ר"ל המספר המועט "שני", אות שני.
"ובן": ר"ל מפני מה בשם "ב"ן" המספר מועט קודם? - כי "אח" אין לו; פי' אח גימ' טי"ת "אין לו". לכך נכתב ב"ן בנו"ן פשוטה ויהי' גם כן מספר טי"ת. וד"ל.
(אור התורה - מאמרז"ל וענינים, עמ' סג)
איתא במדרש פליאה: "שאל ר' אליעזר את ר' יהושע בן לוי: כמה שמות יש לו להקב"ה? א"ל: רחמנא ליבא בעי. א"ל: אם כן למה כולם כסדרן ואחד מהופך? א"ל: חותמו של הקב"ה אמת. א"ל: הדהד"כ יש אחד ואין שני ובן ואח אין לו".
להבין תשובת ריב"ל: "רחמנא ליבא בעי" - ר"ת של "רחמנא ליבא בעי" עולה גימ' רל"ב, כנגד ד' שמות - ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן.
"א"ל א"כ למה כולם כסדרן ואחד מהופך?": ר"ל מפני מה בג' שמות - ע"ב, ס"ג, מ"ה - המספר 'מרובה' קודם, ובשם ב"ן המספר 'מועט' קודם.
"א"ל חותמו של הקב"ה אמת": ר"ל מספר טי"ת, לכן כל השמות צ"ל מספר טי"ת; ואם כן לפי זה אם הי' נכתב "נ"ב" - המספר 'מרובה' קודם, כמו הג' שמות הקודמים. והמספר קטן שלו - ז', ואינו מספר ט' כשמות הקודמים, ואנו צריכים למיספר ט'; לכן נכתב ב"ן; ו"נון פשוטה" - ז', כי הוא מאותיות מנצפ"ך, אשר מספר נו"ן פשוטה עולה ז' מאות, ומספר קטן שלו עולה ז', ו[ביחד עם האות] ב' - עולה ט'.
"הדהד"כ ויש א' ואין שני ובן ואח אין לו": פי' בכל הג' שמות - ע"ב, ס"ג, מ"ה - יש אחד, פי' המספר 'מרובה' נק' "יש" לגבי מספר המועט - הוא "אחד", פי' אחד - אות ראשון. ואין ר"ל המספר המועט "שני", אות שני.
"ובן": ר"ל מפני מה בשם "ב"ן" המספר מועט קודם? - כי "אח" אין לו; פי' אח גימ' טי"ת "אין לו". לכך נכתב ב"ן בנו"ן פשוטה ויהי' גם כן מספר טי"ת. וד"ל.
(אור התורה - מאמרז"ל וענינים, עמ' סג)
נערך לאחרונה: