ביטויים הלקוחים משבח המקום (מפוצל) (1 צופה)

[עמוסיך]

כדי שיטיבו מנהגיהם בעיני בני אדם וילכו בדרכיהם (רמב"ם)

לחץ כדי לכווץ...

ואין חשש באשר לשבח תלמידי חכמים - שכל ההלל הוא בכך שהם קרובים יותר לבורא יתברך, כמו שכתב ר' חיים הנ"ל על הגר"א

לחץ כדי לכווץ...

וכתב הרמח"ל ב'מסילת ישרים' פכ"א "הנה ממה שיועיל הרבה לקנות החסידות, הוא גודל ההסתכלות וכו' ...וכן תועיל הקריאה בסיפור מעשה החסידים באגדות אשר באו שם, כי כל אלה מעוררים את השכל להתייעץ ולעשות כמעשיהם הנחמדים, וזה מבואר..." עכ"ל.

 

[בחקתיך אשתעשע]

לא זכיתי להבין מה אתה רוצה להוכיח מהרמח"ל.

 

[עמוסיך]

לא זכיתי להבין מה אתה רוצה להוכיח מהרמח"ל.

לחץ כדי לכווץ...

כלום, רק אולי להביא טעם מדוע זו מצווה, ואם זו מצווה, ורבותינו עשו כן, וסיבה לתהות על דבר זה עוד לא מצאנו... אולי כבר לא יקשה

 

[בחקתיך אשתעשע]

להביא טעם מדוע זו מצווה, ואם זו מצווה,

לחץ כדי לכווץ...

מה מצוה?
להגיד שבחים של הקב"ה על בני אדם?
איפה ראית את זה ברמח"ל?

 

[עמוסיך]

מה מצוה?
להגיד שבחים של הקב"ה על בני אדם?
איפה ראית את זה ברמח"ל?

לחץ כדי לכווץ...

לשבח ת"חים זו מצווה, מוסכם?
להגיד בלשוה"ק שזכרו מעורר דברים בנפש זה שבח, מוסכם?
מעשי רב רבים נערמו בביהמ"ד הווירטואלי לכך שנהוג לעשות כן, מוסכם?
ב'עבר' שאל כבודו

וכי ראוי להשתמש על אדם, גדול כמה שיהיה, בביטוי שנאמר בנביא על הקב"ה? אתמהה.

לחץ כדי לכווץ...

והסכמנו עקב כך שמותר, מוסכם?
________________________
כעת עומדת שאלתו של כבודו מדוע זה מותר?
על כך ענינו שלשבח בני אדם מורמים ונעלים, כאשר על הדרך משתמשים בהשאלה בדברי מליצה מהכתובים - כאשר באופן עקיף זה משבח את הבורא יתברך, לי זה נראה כסיבה מספקת לשימוש במליצות נאות אלו.
יישר כח

 

[עמוסיך]

עוד בעניין, איגרת ששלחה קהילת לוניל - בראשותו של מהר"י מלוניל - לרמב"ם (נמצאת בשו"ת 'פאר הדור'), ממנה אתה למד לעניינינו, וכן על כמות ההערכה וההערצה – כפשוטו - שרחשו לו.
איגרת של שבחים נפלאים, כינויים מפליאים, וגינוני מלכות אשר מכל שורה ניבטים, יחזה הקורא מישרים וייקח פרי קודש הילולים.
להלן קטע מתוך האיגרת;
"לנצר נצורים כאישון, לו תכרע כל ברך תשבע כל לשון, ...יראו ממערב את שמו והודו, וממזרח שמש את כבודו, ויצעקו ויקראו מן המצר, לאשר ידו לא תקצר. ...פחדו בציון חטאים, אחזה רעדה חנפים, ...מי יצילנו מיד האדירים, פועל ישועות מגיד מישרים, ברומו מושל ועל יצרו מולך ויהבו על צורו ישלך, דבריו יטיבו עם הישר הולך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו, בשבט פיו כל רשעי ארץ יאבד, ואת יראי ה׳ יכבד. בצדק אמרותיו צדיק נושע, וברוח שפתיו ימית רשע, בדבש תורה שבכתב ימתיק חכו, ובצל תורה שבע"פ יכין סוכו, ויתן עוז למלכו, וילמד ענווים דרכו. להורות בדרך ישרה המטים עקלקלותם, אשר ארחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם, ...יום ליום תורת אלהיו יביע, ולילה ללילה נפשות אביונים יושיע. ...בצדקה כסאו לעד תכון, והוא מרומים ישכון, תורת אלהיו בקרבו, מצודות סלעים משגבו, קטון הוא בעיניו, גדול ונשוא פנים לפני אדוניו, הנמצא כזה אשר מחזה שדי יחזה, מאין נמצא ואיזה מקום תורתו, מי ייתן ידעתי אמצאהו, אבוא עד תכונתו, הלא בוחן לבבות הבין דרכו וידע מקומו, מבטן קראו וממעי אמו הזכיר שמו, בטרם יצרהו בבטן ידע שורשו, ומטרם יצא מרחם הקדישו ...הוא מרנא ורבנא מאור הגולא רבינו משה, אשר יצק על ראשו שמן משחת קודש לדורותיו".

 

[יעקב ירושלמי]

וכי ראוי להשתמש על אדם, גדול כמה שיהיה, בביטוי שנאמר בנביא על הקב"ה? אתמהה.
אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ הוי"ה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ: (ישעיהו פרק כו פסוק ח)

לחץ כדי לכווץ...

למה שיהיה איסור לומר על אדם ביטוי שמשמש במקום אחר על הקב"ה?

אם מדובר על דיבור האמור על השי"ת שמהותו שייכת כלפי ה' ותו לא, בוודאי מי שמשתף אדם בזה הוא מין, (וכמו מי שיגיד על אדם 'ריבון כל העולמים' 'אין עוד מלבדו' או שהוא 'מלך כל הארץ' או 'מלך מחיה המתים'), וזה לא בגלל שביטוי זה נאמר על השי"ת אלא בגלל עצם מהותו של הביטוי.

אבל ככל שכשמתבוננים על התואר או על הדיבור המסויים כפי שהוא נאמר על האדם לא ניתן לראות בזה שום חיסרון והדברים ראויים, איזה חיסרון יכול להיות בזה שהדיבור הזה גופא משמש כלפיה שכינה בהקשרים השייכים.

מובן שתמיד כל ביטוי כשהא מתייחס להי"ת מטבע הדברים הוא נושא בחובו עצמה לאין ערוך ופי אין סוף מכשהוא מכוון להקשר אחר, אבל הביטוי סובל לכאן ולכאן.

וכמו אם מישהו יגיד שהוא אוהב אדם אחר האם יהיה בזה חיסרון משום ש'ואהבת את ה' אלוקיך' נאמר, או משום ש'אוהב עמו ישראל' נאמר.
האם עצם הביטוי 'לזכרו' גם כן אסור לו להיאמר על אדם משום שבמקום אחר הוא מוזכר ביחס להי"ת? האם המילים 'גדול' 'אדיר' 'אהוב' 'נחמד' 'טוב' 'רחום' 'חנון' 'רב חסד' 'גומל חסדים' 'עניו' 'צדיק' 'ישר' 'חסיד' אסור להם להיאמר על אדם וחכם משום שנאמר הקל הגדול?