בין "לא ימעיט" ל"בל תגרע" ?

[התורה]

בפרשת השבוע נאמר (ל, יג-טו) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וגו' הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט. ויש להקשות, מדוע צריך הכתוב להזהיר במפורש שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הרי גם בלי אזהרה מפורשת אסור להרבות יותר ממחצית השקל, משום איסור 'בל תוסיף' (דברים יג, א), ואסור להמעיט משום איסור 'בל תגרע', וצריך עיון.
תורה שבכתב​

 

[יהודי וזהו]

בפרשת השבוע נאמר (ל, יג-טו) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וגו' הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט. ויש להקשות, מדוע צריך הכתוב להזהיר במפורש שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הרי גם בלי אזהרה מפורשת אסור להרבות יותר ממחצית השקל, משום איסור 'בל תוסיף' (דברים יג, א), ואסור להמעיט משום איסור 'בל תגרע', וצריך עיון.
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

אולי אפ"ל שנאמר:
כדי שלא ירבה העשיר בלי כוונה למצות מחצית השקל שהרי נתבאר בפוסקים שאין איסור בל תוסיף כשלא מכון להוסיף.
וכדי שלא ימעיט העני שאין לו אפילו שקל וחצי שהרי קיימא לן שעל מצוות עשה צריך למסור רק שליש ממונו.

 

[התורה]

אולי אפ"ל שנאמר:
כדי שלא ירבה העשיר בלי כוונה למצות מחצית השקל שהרי נתבאר בפוסקים שאין איסור בל תוסיף כשלא מכון להוסיף.
וכדי שלא ימעיט העני שאין לו אפילו שקל וחצי שהרי קיימא לן שעל מצוות עשה צריך למסור רק שליש ממונו.​

לחץ כדי לכווץ...

מה שכתבת לגבי העשיר דלא שייך 'בל תוסיף' בלא כוונה – הנה יש לחקור כאן אם האיסור הוא על הגברא, או שזהו דין בחפצא של המצווה. ואם התורה קבעה שיעור של 'מחצית', הרי שכל שיעור אחר, גם אם נתנו בלא כוונה, אינו 'מטבע של מצווה' ואינו מכפר. וא"כ הלאו 'לא ירבה' בא להשמיענו שבעצם הנתינה היתירה הוא פוסל את המצווה, וזהו דין מיוחד בשקלים שאינו שייך לדין הכללי של בל תוסיף.
ומה שכתבת לגבי העני דפטור מדין 'אונס ממון' – יש לחלק, דהנה כל הדין שאין אדם חייב לבזבז יותר מחומש הוא במצוות שבין אדם למקום (כמו לולב וציצית), אבל כאן הרי התורה הגדירה את המצווה כ'כופר נפש' (כדין פדיון שבויים או הצלת נפשות של עצמו), ובזה הרי קיי"ל שחייב אדם ליתן כל ממונו. ועוד, דהכא המצווה היא חובת הציבור ליצור קופה שוויונית לקרבנות, ואם העני לא ייתן – נמצא מחסר מחלקם של ישראל, ובזה לא שייך פטור ד'אונס' ליחיד.
ועל כן נראה שעיקר החידוש בפסוק הוא להפקיע את המצווה הזו מדיני 'צדקה' (שבהם שייך ריבוי ופטור עוני), ולהעמידה כחובה קצובה וגזירת הכתוב שאין לשנותה כלל.​

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד י"ל להוסיף למה שכתב הרב התורה יש לחקור האם בל תוסיף ובל תגרע הוה איסור כללי, בכל התורה או דהוה איסור פרטי בכל מצוה ומצוה, ויש בזה באחר

ואולי י"ל דהוה חצי שיעור
ובאמת יש לעיין מה החילוק בין חצי שיעור למ"ד דמהני במצוות לדין בל תגרע שאין לעשות בפחות משיעור המצוה (שמעתי פעם את הקושיה הזו ואיני זוכר כרגע מה נאמר על זה)
ונים, ואי נימא דהוה איסור כללי, א"כ הכא הוה איסור פרטי על שקלים, וזה מה שהחדש כאן.

 

[התורה]

עוד י"ל להוסיף למה שכתב הרב התורה יש לחקור האם בל תוסיף ובל תגרע הוה איסור כללי, בכל התורה או דהוה איסור פרטי בכל מצוה ומצוה, ויש בזה באחר

ואולי י"ל דהוה חצי שיעור
ובאמת יש לעיין מה החילוק בין חצי שיעור למ"ד דמהני במצוות לדין בל תגרע שאין לעשות בפחות משיעור המצוה (שמעתי פעם את הקושיה הזו ואיני זוכר כרגע מה נאמר על זה)
ונים, ואי נימא דהוה איסור כללי, א"כ הכא הוה איסור פרטי על שקלים, וזה מה שהחדש כאן.

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי ב'מרב כל' שדיבר בזה:

פורים - חצי שיעור במצוות היום | ענייני דיומא

הנה קיי"ל (יומא עד.) 'חצי שיעור אסור מן התורה', ודנו רבותינו האחרונים אי שייך זה אף במצוות עשה (עיי' מרב כל ענף ג' באורך), וא"כ יש לדון להסוברים דאף בו נאמר הך דינא ד'חצי שיעור', א"כ מה יהא הדין באדם אשר בידו ליתן אך מתנה אחת לאביון, או באדם אשר בידו לשלוח מנות אך לאדם אחד בלבד, האם יש ענין...

forum-otzar-hatorah.co.il