אינו דומה אדם שחשב מאה פעמים לחושב מאה ואחד...
ככל שהמחשבה תהיה עמוקה יותר ובנויה על מספר רב יותר של נסיונות מחשבתיים, כך המסקנה תהיה בעלת סיכוי גבוה יותר להגיע אל האמת.
ולכן, הידע הרב הצבור לפילוסוף בעל שם, חשוב מאוד לכל דיון שיעסוק בפילוסופיה.​
כאן אתה פשוט מערבב לאור יום סגול בין ידע לניסיון. (וגם לבין מחשבה עמוקה, אבל על זה נסלח לך...)

לגוף הדברים, ניסיון הוא אכן עניין חשוב, אבל בתור מיומנות ותו לא. זה בסך הכל כמו ההבדל בין אדם מוכשר לפחות. והרי זה אתה מבין שלא לגיטימי (ולא רק מצד הנימוס) לטעון לבן אדם בדיון - אתה לא מספיק מוכשר, ואתה חולק על מוכשרים ממך, ולכן המסקנות שלך שגויות.

כמו שנתבאר, הידע אינו מעלה ומוריד במאומה, מלבד לעניין נוחות הדיון.​
אדם בן שלושים לא יחשוש שמא טעה אם ילד בן 12 פתר את התרגיל אחרת ממנו, ופרופסור בפקולטה למתמטיקה לא יחשוש כשתלמידו פתר זאת אחרת.
הידע הוא זה שמקנה את הפחד או אי הפחד מטעות, והסיבה לזה היא כי הפתרון בנוי על הידע.
ולדוגמה - הפרופסור כבר יודע למה הפתרון הזה הוא נכון ופתרון אחר לא נכון, והתלמיד אינו יודע זאת, פשוט עי לא למד זאת, או לא השקיע את אותה כמות או מחשבה שהשקיע המלומד.​
לא מבין עדיין מה אתה רוצה.
תן איזה דוגמא עם הפרופסור והתלמיד שלך מאיזה תרגיל שאי אפשר לפתור (לפתור, לא להבין מה התרגיל) אותו בלי איזה ידע.

יש לציין, כי יש אכן משוואות במתמטיקה שיכולות לעזור בפתרון תרגילים מסובכים יותר שבנויים עליהם, ולכן מי שכבר מכיר אותם יוכל לפותרם מהר יותר, אבל גם המשוואות האלו נוצרו מחשיבה של אנשים ולא מתצפית וכל אחד יכול תיאורטית להגיע גם אליהם דרך מחשבתו. וסוף סוף, גם מי שפתר זאת בדרך הקשה יגיע לתוצאה הנכונה וזכותו להביע את דעתו, רק במקרה כזה יותר סיכויים שטעה מכיון שעשה יותר חישובים בדרך לפתרון. במקרה שלא קיימות משוואות שכאלו, אין שום עדיפות לפרופסור על פני הסטודנט מלבד הכשרון שאולי יצר הניסיון וכבר הארכתי.
הרב @בד קודש , האם יש טיעון שחדשה הפילוסופיה שעל פיו הוכח חידוש מסוים במציאות?
כלומר בניגוד למתמטיקה סטטיסטיקה פיזיקה כימיה ורפואה שהוזכרו פה שבהם התאוריות לאחר שנתחדשו נדרשות להוכיח את עצמן במציאות, בפילוסופיה לאחר שיש מציאות מנסים להסביר אותה באמצעות תאוריה.
זה מספק גריעות מסוימת ביחס ל'מדע' הפילוסופיה.​
למה זה גריעות ומה אתה בא להגיד בזה?​
 
נערך לאחרונה:
כאן אתה פשוט מערבב לאור יום בין ידע לניסיון. (וגם לבין מחשבה עמוקה, אבל על זה נסלח לך...)

לגוף הדברים, ניסיון הוא אכן עניין חשוב, אבל בתור מיומנות ותו לא. זה בסך הכל כמו ההבדל בין אדם מוכשר לפחות. והרי זה אתה מבין שלא לגיטימי (ולא רק מצד הנימוס) לטעון לבן אדם בדיון - אתה לא מספיק מוכשר, ואתה חולק על מוכשרים ממך, ולכן המסקנות שלך שגויות.

כמו שנתבאר, הידע אינו מעלה ומוריד במאומה, מלבד לעניין נוחות הדיון.
ממש לא.
ידע משנה את מהלך החשיבה שלך.
אם אתה יודע כיצד אמורים לבנות מטוס, אתה מחשב אחרת את כל התהליך הבנייה.
אם חשבת מאה פעמים איך לפתור את התהליך, אתה כבר יודע מה נכון ומה לא נכון ואתה חושב אחרת מאדם שכעת מתחיל לחשוב ועדיין לא יודע למה מאה הפתרונות אליהם הגעת קודם לא נכונים.
לא מבין עדיין מה אתה רוצה.
תן איזה דוגמא עם הפרופסור והתלמיד שלך מאיזה תרגיל שאי אפשר לפתור (לפתור, לא להבין מה התרגיל) אותו בלי איזה ידע.
כבר אמרתי לך ואחזור שוב - תרגיל אינו שייך לכאן כי הוא זה. דיברנו על המתמטיקה כולה ולא על תרגילים, כל העיסוק בתרגיל הוא רק אחרי שקיימת סתירה בינינו לבין הפתרון המקובל.
בנוסף, יתכן שאין במציאות תרגיל שניתן לפותרו רק עם ידע אבל לטענתך - אנו מדברים תיאורטית, וכלל לא רלוונטי אם קיים במציאות כזה תרגיל או לא....

והיא הנותנת, אתה עצמך מודה שאין אפשרות להבין תרגילים בלי ידע, וגם משוואות היא תורה שיש ללמוד אותה, - בשביל זה נצרך הידע.
יש לציין, כי יש אכן משוואות במתמטיקה שיכולות לעזור בפתרון תרגילים מסובכים יותר שבנויים עליהם, ולכן מי שכבר יודע אותם יוכל לפותרם מהר יותר, אבל גם את זה חשבו אנשים כלשהם וכל אחד יכול תיאורטית להגיע גם אליהם. וסוף סוף, גם מי שפתר זאת בדרך הקשה יגיע לתוצאה הנכונה וזכותו להביע את דעתו, רק במקרה כזה יותר סיכויים שטעה מכיון שעשה יותר חישובים בדרך לפתרון. אם לא קיימות משוואות שכאלו, אין שום עדיפות לפרופסור על פני הסטודנט מלבד הכשרון שאולי יצר הניסיון וכבר הארכתי.
שוב, דיברתי על המצב בשטח ולא באופן תיאורטי.
ברור שאם מדברים באוויר באופן תיאורטי יש לכל אחד סיכוי לחשוב ולהגיע לפיתרון האמיתי, אבל במישור המעשי, אם יחלקו המתמטיקאים איתך, או הפילוסופים עם הרב @לולא דמסתפינא אחוזי ההצלחה שלהם לעומת אחוזי ההצלחה שלך - ע"פ המציאות בשטח וסטטיסטיקה קיימת - גבוהים לאין ערוך.
ועל כן, כשאדם טוען משהו כנגד כל הפילוסופים, לגיטימי לחלוטין לטעון כי הסטטיסטיקה אומרת כי הוא טועה.
 
נערך לאחרונה:
א. כל סוד הגשמיות זה ההגבלה, לא? בפשטות סוד הזמן הוא מסוד הגשמיות לא כך? ב. בפשטות לא חלק אדם מעולם על קיום מושגים מופשטים רק היו שטענו כי איך נשיגם [היאך יבואו למוחנו] ומשום כך אמרו כי כל דיוננו בהם מכוח המשלתם לדברים שתופסים אנו בה' חושים [עי'], ואלו הם לכאו' ד' מהר"ל שאף חכמי האומות ידעו חשבון סוד העיבור רק אינם יכולים לצייר הנ"ל במוחם וזה ניתן ביד ישראל בלבד אשר הינם חלק אלוק' ממעל ומציאותם עצם החכמה (?) [עי']. [כל דברי מד' רבותינו מהר"ל רבי ירוחם הסבא מסלבודקא ועוד כמה]..לא הוספתי הרבה.................
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון