- הודעות
- 170
- תודות
- 461
- נקודות
- 46
אינו דומה אדם שחשב מאה פעמים לחושב מאה ואחד...
ככל שהמחשבה תהיה עמוקה יותר ובנויה על מספר רב יותר של נסיונות מחשבתיים, כך המסקנה תהיה בעלת סיכוי גבוה יותר להגיע אל האמת.
ולכן, הידע הרב הצבור לפילוסוף בעל שם, חשוב מאוד לכל דיון שיעסוק בפילוסופיה.
כאן אתה פשוט מערבב לאור יום סגול בין ידע לניסיון. (וגם לבין מחשבה עמוקה, אבל על זה נסלח לך...)
לגוף הדברים, ניסיון הוא אכן עניין חשוב, אבל בתור מיומנות ותו לא. זה בסך הכל כמו ההבדל בין אדם מוכשר לפחות. והרי זה אתה מבין שלא לגיטימי (ולא רק מצד הנימוס) לטעון לבן אדם בדיון - אתה לא מספיק מוכשר, ואתה חולק על מוכשרים ממך, ולכן המסקנות שלך שגויות.
כמו שנתבאר, הידע אינו מעלה ומוריד במאומה, מלבד לעניין נוחות הדיון.
לגוף הדברים, ניסיון הוא אכן עניין חשוב, אבל בתור מיומנות ותו לא. זה בסך הכל כמו ההבדל בין אדם מוכשר לפחות. והרי זה אתה מבין שלא לגיטימי (ולא רק מצד הנימוס) לטעון לבן אדם בדיון - אתה לא מספיק מוכשר, ואתה חולק על מוכשרים ממך, ולכן המסקנות שלך שגויות.
כמו שנתבאר, הידע אינו מעלה ומוריד במאומה, מלבד לעניין נוחות הדיון.
אדם בן שלושים לא יחשוש שמא טעה אם ילד בן 12 פתר את התרגיל אחרת ממנו, ופרופסור בפקולטה למתמטיקה לא יחשוש כשתלמידו פתר זאת אחרת.
הידע הוא זה שמקנה את הפחד או אי הפחד מטעות, והסיבה לזה היא כי הפתרון בנוי על הידע.
ולדוגמה - הפרופסור כבר יודע למה הפתרון הזה הוא נכון ופתרון אחר לא נכון, והתלמיד אינו יודע זאת, פשוט עי לא למד זאת, או לא השקיע את אותה כמות או מחשבה שהשקיע המלומד.
לא מבין עדיין מה אתה רוצה.
תן איזה דוגמא עם הפרופסור והתלמיד שלך מאיזה תרגיל שאי אפשר לפתור (לפתור, לא להבין מה התרגיל) אותו בלי איזה ידע.
יש לציין, כי יש אכן משוואות במתמטיקה שיכולות לעזור בפתרון תרגילים מסובכים יותר שבנויים עליהם, ולכן מי שכבר מכיר אותם יוכל לפותרם מהר יותר, אבל גם המשוואות האלו נוצרו מחשיבה של אנשים ולא מתצפית וכל אחד יכול תיאורטית להגיע גם אליהם דרך מחשבתו. וסוף סוף, גם מי שפתר זאת בדרך הקשה יגיע לתוצאה הנכונה וזכותו להביע את דעתו, רק במקרה כזה יותר סיכויים שטעה מכיון שעשה יותר חישובים בדרך לפתרון. במקרה שלא קיימות משוואות שכאלו, אין שום עדיפות לפרופסור על פני הסטודנט מלבד הכשרון שאולי יצר הניסיון וכבר הארכתי.
תן איזה דוגמא עם הפרופסור והתלמיד שלך מאיזה תרגיל שאי אפשר לפתור (לפתור, לא להבין מה התרגיל) אותו בלי איזה ידע.
יש לציין, כי יש אכן משוואות במתמטיקה שיכולות לעזור בפתרון תרגילים מסובכים יותר שבנויים עליהם, ולכן מי שכבר מכיר אותם יוכל לפותרם מהר יותר, אבל גם המשוואות האלו נוצרו מחשיבה של אנשים ולא מתצפית וכל אחד יכול תיאורטית להגיע גם אליהם דרך מחשבתו. וסוף סוף, גם מי שפתר זאת בדרך הקשה יגיע לתוצאה הנכונה וזכותו להביע את דעתו, רק במקרה כזה יותר סיכויים שטעה מכיון שעשה יותר חישובים בדרך לפתרון. במקרה שלא קיימות משוואות שכאלו, אין שום עדיפות לפרופסור על פני הסטודנט מלבד הכשרון שאולי יצר הניסיון וכבר הארכתי.
הרב @בד קודש , האם יש טיעון שחדשה הפילוסופיה שעל פיו הוכח חידוש מסוים במציאות?
כלומר בניגוד למתמטיקה סטטיסטיקה פיזיקה כימיה ורפואה שהוזכרו פה שבהם התאוריות לאחר שנתחדשו נדרשות להוכיח את עצמן במציאות, בפילוסופיה לאחר שיש מציאות מנסים להסביר אותה באמצעות תאוריה.
זה מספק גריעות מסוימת ביחס ל'מדע' הפילוסופיה.
למה זה גריעות ומה אתה בא להגיד בזה?
נערך לאחרונה:
