גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,035
נקודות
885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (טז כג)

פירש רש"י מה שאתם צריכים לאפות ולבשל בשלו ואפו היום. והנה הרדב"ז בשו"ת ח"א סי' רי"ג [הובא בברכי יוסף או"ח סי' שי"ח] כתב לחדש, שאין חיוב בישול על דבר הנאכל כמות שהוא חי, כמו שאין חיוב על דבר שנתבשל כמאכל בן דורסאי, עי"ש. ובחמדת ישראל קונטרס נר מצוה (נב. מדפי הספר) הקשה עליו מקרא דהכא, דהרי מן הוא דבר הנאכל כמות שהוא חי, והביא שכן הקשה הגאון בעל חלקת יואב. עוד הביא שם שהקשה בחקרי לב יו"ד סי' פ"ז, דהרי לגבי בישול בשר בחלב נקרא בישול אע"ג דחלב נאכל כמות שהוא חי.

ויש לעיין לשאר הפוסקים דחייבים על בישול גם בדבר הנאכל כמות שהוא חי, מה יהיה שיעור הבישול בזה לחייב. והנה שיעור שליש בישול לכאורה אין שייך בזה, דשיעור זה הוא מכח דעי"ז ראוי לאכילה על ידי הדחק למאכל בן דורסאי, וכאן בלא"ה היה נאכל מקודם, א"כ אין חשיבות לשליש בישול דוקא. ואפשר דהחיוב יהיה מיד אפילו על בישול כל דהו, כיון דמיד הועיל הבישול להשביח, ויכולים לאכלו מיד. או להיפך דהחיוב יהיה רק בבישול כל צרכו, דכיון שאין חשיבות לשליש בישול דהרי אינו מכשירו לאכילה, דגם קודם היה ראוי, א"כ התועלת בהך בישול הוא השבח, ולזה בעינן כל צרכו דבזה הוא מושבח, וצ"ע.

וכן יש לחקור מה יהיה הגדר לענין שיחשב אח"כ בישול אחר בישול, דשליש בישול לכאורה לא שייך וכנ"ל, ואם נימא דרק לאחר בישול כל צרכו, א"כ דבר הנאכל כמו שהוא חי יהיה חמור יותר מדבר שאין נאכל כמות שהוא חי דסגי ליה בשליש בישול כדי שיחשב אין בישול אחר בישול, וצ"ע.​
 
שלמדתי סימן רנג הרי המחבר אוסר להשהות על כירה שאינה גו"ק רק במכ"צ ומצטמק ורע לו.
ולפי הרמ"א אפי' במבושל כל צרכו.
ובגו"ק לפי המחבר מותר במכ"צ ומצטמק ויפה לו.

ואז חשבתי מה יהיה ההבדל בקידרא חייתא שהותרה גם לפי המחבר למאב"ד.
ולכאורה הוא בישול כל דהו. שבישול כל דהו כבר אינו נחשב קידרא חייתא.

ויש בזה נ"מ להלכה. שלמחבר אחר בישול כל דהו אינו כקידרא חייתא וגם אינו כמאב"ד.
ובכה"ג אסור להשהותו לכו"ע.
 
ולענין בישול אחר בישול.
כבר נחלקו בזה הרא"ש והבית יוסף.
הרא"ש סובר שתבשיל שמבושל כמאב"ד והוא רותח אין בו משום בישול.
והב"י דוחה אותו.
ולהלכה מסיק המ"ב בביאה"ל סימן שיח ס"ד שהיות ורבים הראשונים דקיימי בשיטת הרא"ש הרי זה ספק במעשה שבת ומותר בדיעבד.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון