- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (טז כג)
פירש רש"י מה שאתם צריכים לאפות ולבשל בשלו ואפו היום. והנה הרדב"ז בשו"ת ח"א סי' רי"ג [הובא בברכי יוסף או"ח סי' שי"ח] כתב לחדש, שאין חיוב בישול על דבר הנאכל כמות שהוא חי, כמו שאין חיוב על דבר שנתבשל כמאכל בן דורסאי, עי"ש. ובחמדת ישראל קונטרס נר מצוה (נב. מדפי הספר) הקשה עליו מקרא דהכא, דהרי מן הוא דבר הנאכל כמות שהוא חי, והביא שכן הקשה הגאון בעל חלקת יואב. עוד הביא שם שהקשה בחקרי לב יו"ד סי' פ"ז, דהרי לגבי בישול בשר בחלב נקרא בישול אע"ג דחלב נאכל כמות שהוא חי.
ויש לעיין לשאר הפוסקים דחייבים על בישול גם בדבר הנאכל כמות שהוא חי, מה יהיה שיעור הבישול בזה לחייב. והנה שיעור שליש בישול לכאורה אין שייך בזה, דשיעור זה הוא מכח דעי"ז ראוי לאכילה על ידי הדחק למאכל בן דורסאי, וכאן בלא"ה היה נאכל מקודם, א"כ אין חשיבות לשליש בישול דוקא. ואפשר דהחיוב יהיה מיד אפילו על בישול כל דהו, כיון דמיד הועיל הבישול להשביח, ויכולים לאכלו מיד. או להיפך דהחיוב יהיה רק בבישול כל צרכו, דכיון שאין חשיבות לשליש בישול דהרי אינו מכשירו לאכילה, דגם קודם היה ראוי, א"כ התועלת בהך בישול הוא השבח, ולזה בעינן כל צרכו דבזה הוא מושבח, וצ"ע.
וכן יש לחקור מה יהיה הגדר לענין שיחשב אח"כ בישול אחר בישול, דשליש בישול לכאורה לא שייך וכנ"ל, ואם נימא דרק לאחר בישול כל צרכו, א"כ דבר הנאכל כמו שהוא חי יהיה חמור יותר מדבר שאין נאכל כמות שהוא חי דסגי ליה בשליש בישול כדי שיחשב אין בישול אחר בישול, וצ"ע.
את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (טז כג)
פירש רש"י מה שאתם צריכים לאפות ולבשל בשלו ואפו היום. והנה הרדב"ז בשו"ת ח"א סי' רי"ג [הובא בברכי יוסף או"ח סי' שי"ח] כתב לחדש, שאין חיוב בישול על דבר הנאכל כמות שהוא חי, כמו שאין חיוב על דבר שנתבשל כמאכל בן דורסאי, עי"ש. ובחמדת ישראל קונטרס נר מצוה (נב. מדפי הספר) הקשה עליו מקרא דהכא, דהרי מן הוא דבר הנאכל כמות שהוא חי, והביא שכן הקשה הגאון בעל חלקת יואב. עוד הביא שם שהקשה בחקרי לב יו"ד סי' פ"ז, דהרי לגבי בישול בשר בחלב נקרא בישול אע"ג דחלב נאכל כמות שהוא חי.
ויש לעיין לשאר הפוסקים דחייבים על בישול גם בדבר הנאכל כמות שהוא חי, מה יהיה שיעור הבישול בזה לחייב. והנה שיעור שליש בישול לכאורה אין שייך בזה, דשיעור זה הוא מכח דעי"ז ראוי לאכילה על ידי הדחק למאכל בן דורסאי, וכאן בלא"ה היה נאכל מקודם, א"כ אין חשיבות לשליש בישול דוקא. ואפשר דהחיוב יהיה מיד אפילו על בישול כל דהו, כיון דמיד הועיל הבישול להשביח, ויכולים לאכלו מיד. או להיפך דהחיוב יהיה רק בבישול כל צרכו, דכיון שאין חשיבות לשליש בישול דהרי אינו מכשירו לאכילה, דגם קודם היה ראוי, א"כ התועלת בהך בישול הוא השבח, ולזה בעינן כל צרכו דבזה הוא מושבח, וצ"ע.
וכן יש לחקור מה יהיה הגדר לענין שיחשב אח"כ בישול אחר בישול, דשליש בישול לכאורה לא שייך וכנ"ל, ואם נימא דרק לאחר בישול כל צרכו, א"כ דבר הנאכל כמו שהוא חי יהיה חמור יותר מדבר שאין נאכל כמות שהוא חי דסגי ליה בשליש בישול כדי שיחשב אין בישול אחר בישול, וצ"ע.