פסח, חודש ניסן בכל שנה ושנה מוציאנו ממצרים

[התורה]

פעם בעת עריכת הסדר בליל התקדש החג, כשהגיע הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע לפיסקא זו: "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", תמה ושאל: מהו "ועכשיו"? הוי ליה לבעל ההגדה לומר: "ואחר כך" קרבנו המקום לעבודתו"!
אמנם כנראה מכוונים הדברים למה שכתבו חכמי האמת, כי כמו שביציאת מצרים נתקרב כל אחד מישראל, באיזה מצב שהיה, אל הקדושה, כמו כן בכל שנה ושנה בליל פסח מתקרב כל איש ישראל אל הקדושה, יהיה מי שיהיה...
וכלשונו של ה"אור החיים" הקדוש בפרשת בלק (במדבר כג, כב): "אמרו יודעי פנימיות התורה, כי כל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ונוספים בעם בני ישראל, והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים. והוא אומרו (שם): א-ל מוציאם ממצרים, כי לא יציאה ראשונה לבד, אלא בכל שנה ושנה מוציאם כנזכר". וזו היא הכוונה: "ועכשיו" קרבנו המקום לעבודתו... עכשיו ממש... כל אחד מישראל יכול להתקרב בלילה הזה אל הקדושה...
גליון מחוברים​

 

[אברך מישיבת מיר]

פעם בעת עריכת הסדר בליל התקדש החג, כשהגיע הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע לפיסקא זו: "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", תמה ושאל: מהו "ועכשיו"? הוי ליה לבעל ההגדה לומר: "ואחר כך" קרבנו המקום לעבודתו"!
אמנם כנראה מכוונים הדברים למה שכתבו חכמי האמת, כי כמו שביציאת מצרים נתקרב כל אחד מישראל, באיזה מצב שהיה, אל הקדושה, כמו כן בכל שנה ושנה בליל פסח מתקרב כל איש ישראל אל הקדושה, יהיה מי שיהיה...
וכלשונו של ה"אור החיים" הקדוש בפרשת בלק (במדבר כג, כב): "אמרו יודעי פנימיות התורה, כי כל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ונוספים בעם בני ישראל, והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים. והוא אומרו (שם): א-ל מוציאם ממצרים, כי לא יציאה ראשונה לבד, אלא בכל שנה ושנה מוציאם כנזכר". וזו היא הכוונה: "ועכשיו" קרבנו המקום לעבודתו... עכשיו ממש... כל אחד מישראל יכול להתקרב בלילה הזה אל הקדושה...
גליון מחוברים​

לחץ כדי לכווץ...

ועוד עי' מה שכתב בחסד לאברהם וז"ל:
אחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא, חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא, כי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע, אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של טומאה עד שירשיע ויפשע ארבע מאות ימים רצופים זו אחר זו, ובכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון מהנ' שיעור חלק אחד משלשים משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחת קודם הפסח, ובליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר, וכולם פטורים ובני חורין וכו'. (חסד לאברהם עין הקורא נהר נז)

לפי זה מובן שאדם יכול לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים היינו היציאה שיוצא בכל שנה ושנה.

 

[עמוסיך]

ועוד עי' מה שכתב בחסד לאברהם וז"ל:
אחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא, חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא, כי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע, אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של טומאה עד שירשיע ויפשע ארבע מאות ימים רצופים זו אחר זו, ובכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון מהנ' שיעור חלק אחד משלשים משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחת קודם הפסח, ובליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר, וכולם פטורים ובני חורין וכו'. (חסד לאברהם עין הקורא נהר נז)

לפי זה מובן שאדם יכול לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים היינו היציאה שיוצא בכל שנה ושנה.

לחץ כדי לכווץ...

אך דעת מוהר"א ז"ל כידוע לי היא דעה יחידאה בעניין זה, וראה מפורש באוה"ח (שמות ג ח) לא כך

 

[אברך מישיבת מיר]

אך דעת מוהר"א ז"ל כידוע לי היא דעה יחידאה בעניין זה, וראה מפורש באוה"ח (שמות ג ח) לא כך

לחץ כדי לכווץ...

האם כוונתו למה שכתב האור החיים
וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ע"כ.

 

[עמוסיך]

האם כוונתו למה שכתב האור החיים
וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ע"כ.

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק!
ומדבריו מוכח שאנו נכנסנו לשער הנ' ואם לא אנו אז דורות אחרינו, הלא צריכה הקדושה להשיג וכו' וצריך להבין את החס"ל הנ"ל