אלול במוצאי מנוחה וכו' הט?

[חדושא]

הט, לשון ציוי?
כך מבקשים ממלך?

 

[נחמן ל.]

המלך בשדה! מה הפלא?

 

[בעל החלומות]

המלך בשדה! מה הפלא?

לחץ כדי לכווץ...

ולכן השאלה מכפילה את עצמה

הט, לשון ציוי?
כך מבקשים ממלך?

לחץ כדי לכווץ...

לא כל מחברי הפיוטים באשכנז היו בקיאים בכללי הדקדוק.

 

[אור זרוע לצדיק]

הט, לשון ציוי?
כך מבקשים ממלך?

לחץ כדי לכווץ...

היכן אתה רואה בזה לשון ציווי?
אנו מבקשים מהקב"ה "הט" ולא מצווים.

 

[אברך מעמיק]

הט, לשון ציוי?
כך מבקשים ממלך?

לחץ כדי לכווץ...

השאלה היא על דוד המלך ע"ה שאמר (תהילים יז, ו):
הַט אׇזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי.
כך שהפייט בסה"כ השתמש בלשון תהלות דוד.

ולגוף הענין נראה כמו שכתב הרב @אור זרוע לצדיק

 

[איש חסיד היה]

הט, לשון ציוי?
כך מבקשים ממלך?

לחץ כדי לכווץ...

היכן אתה רואה בזה לשון ציווי?
אנו מבקשים מהקב"ה "הט" ולא מצווים.

לחץ כדי לכווץ...

אכן מבחינת הטיות הפעלים המילה: 'הט' היא בלשון ציווי.

אבל, כמדומני שישנה טעות מסוימת בהבנת 'לשון ציווי':
כשאדם רוצה לומר לנוכח אמירה שאינה סיפור דברים אלא הוראה / בקשה / תקווה על דבר שהוא יעשה אותו עכשיו בהווה
אינו יכול לדבר בלשון הווה, כי הדבר עדיין לא נעשה, ומדובר על עתיד. אך מאידך עתיד הוא ללא הגבלת זמן, כאן האדם רוצה לבטאות את את המיידיות שבדבר, שבעצם זה יהיה [עתיד] בהווה.
זו המשמעות של לשון ציווי: עשיה עתידית מיידית.
ובהגדרה זו נכנסים כל לשון בקשה / תקווה / וגם ציווי.
דוגמאות יש לרוב:
שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי

(ו) אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי:
(ז) הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ:
(ח) שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי:
וכך כל התנ"ך מלא.

ועיין בבמדבר כג פסוקים יג, כז ברש"י ובמפרשיו.
ולפיכך צודק הרב @אור זרוע לצדיק שזה לשון בקשה, ואין זה סותר את מה שכתב @חדושא שהוא בלשון ציווי. רק שהתשובה היא: כן, כך מדברים למלך.

מקוה שהגדרתי את הדבר נכון. @קבוצה דקדוק וניקוד תעמידו על האמת, אם יש כאן טעות.

 

[חריף ובקי]

היכן אתה רואה בזה לשון ציווי?
אנו מבקשים מהקב"ה "הט" ולא מצווים.

לחץ כדי לכווץ...

המילה "הט" היא אכן צורת הציווי של השורש נט"ה (בניין הפעיל).

 

[אור זרוע לצדיק]

רק שהתשובה היא: כן, כך מדברים למלך.

לחץ כדי לכווץ...

כך מדברים למלך?!
האם מצווים את המלך לעשות דברים?
מבקשים מהמלך שבטובו הגדול יתן לנו.

 

[איש חסיד היה]

כך מדברים למלך?!
האם מצווים את המלך לעשות דברים?
מבקשים מהמלך שבטובו הגדול יתן לנו.

לחץ כדי לכווץ...

ברור.
זה מה שכתבתי בכל ההודעה הארוכה
שבקשות נאמרות בלשון ציווי. וציווי אינו מה שאנו מפרשים כציווי.

 

[אור זרוע לצדיק]

שבקשות נאמרות בלשון ציווי. וציווי אינו מה שאנו מפרשים כציווי.

לחץ כדי לכווץ...

בתנ"ך המילה ציווי נמצאת כשהקב"ה רוצה לצוות את משה, וכן כשמישהו שולט על אנשים (אב למשפחה, מלך לעמו, אדון לעבדיו).
ולא להיפך שהעבד מצווה על האדון וכן בשאר הדוגמאות.
(לא מצאתי בתנ"ך ציווי בכיון ההפוך- מתתא לעילא, עבד למלך).

לצוות יכול רק מישהו שסמכותו נמצאת מעליך.

 

[רבי]

בפשטות על זה בערה חמתו של האבן עזרא על בעלי הפיוטים.
ששינו את לשון הקודש והמציאו כל מיני מילים.
ע' קהלת פ"ה.

 

[איש חסיד היה]

בתנ"ך המילה ציווי נמצאת כשהקב"ה רוצה לצוות את משה, וכן כשמישהו שולט על אנשים (אב למשפחה, מלך לעמו, אדון לעבדיו).
ולא להיפך שהעבד מצווה על האדון וכן בשאר הדוגמאות.
(לא מצאתי בתנ"ך ציווי בכיון ההפוך- מתתא לעילא, עבד למלך).

לצוות יכול רק מישהו שסמכותו נמצאת מעליך.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית: המילה ציווי בהחלט נאמרה גם מלמטה למעלה:
כֹּה אָמַר יְקֹוָק קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי: (ישעיה מה, יא).
ועיין שם בפירוש רש"י: 'תצוני - תמוה הוא, וכי עליכם לצוות על בני אני כבר בראתי להם הישועה במחשבה שעלתה לפני'.
תמיהת הקב"ה היא על הצורך כביכול לצוות אותו על בני ישראל, ולא על האפשרות.

 

[אור זרוע לצדיק]

רד"ק על ישעיה פרק מה פסוק יא
(יא) כה אמר ה' - האותיו' שאלוני, יאמר כנגד העכו"ם שאלו לי העתידות הבאות לישראל אני אגיד לכם לא כאלהיכם שאינם יודעים מאומה:
על בני - על ישראל שהם בני ופועל ידי, תצוו לנביאים בעבורי שיאמרו לכם דברי והם יגידו לכם מה אני עתיד לעשות בעבור בני והכח בידי לעשות כי אני בראתי הכל:

 

[איש חסיד היה]

אבל האמת היא שבכלל לא זה היתה כוונתי.
אני כתבתי למעלה
שההגדרה של המילה ציווי ביחס להטיית מילה 'לשון ציווי',
היא לאו בדווקא כשאחד מצווה את השני,
אלא גם כשהוא מבקש ממנו, ההטייה הדקדוקית של המילה תהיה לשון ציווי.
דוגמא לדבר:
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה
המילה 'הטי' כאן היא בלשון ציווי, אף על פי שהיא בוודאות בקשה, שהרי הוא אומר 'נא'.

כך שמה שכתבתי למעלה:

ולפיכך צודק הרב @אור זרוע לצדיק שזה לשון בקשה, ואין זה סותר את מה שכתב @חדושא שהוא בלשון ציווי. רק שהתשובה היא: כן, כך מדברים למלך.

לחץ כדי לכווץ...

הכוונה היתה רק, שמבקשים ומתחננים למלך, וכל זה יקרא 'לשון ציווי'.
מקוה שעכשיו הדברים ברורים יותר.

 

[איש חסיד היה]

רד"ק על ישעיה פרק מה פסוק יא
(יא) כה אמר ה' - האותיו' שאלוני, יאמר כנגד העכו"ם שאלו לי העתידות הבאות לישראל אני אגיד לכם לא כאלהיכם שאינם יודעים מאומה:
על בני - על ישראל שהם בני ופועל ידי, תצוו לנביאים בעבורי שיאמרו לכם דברי והם יגידו לכם מה אני עתיד לעשות בעבור בני והכח בידי לעשות כי אני בראתי הכל:

לחץ כדי לכווץ...

לא לחינם ציטטתי דוקא את רש"י...
אבל כבר עניתי על הדבר שאין בינינו ויכוח, כי אם בהגדרה.

 

[חדושא]

השאלה היא על דוד המלך ע"ה שאמר (תהילים יז, ו):
הַט אׇזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי.
כך שהפייט בסה"כ השתמש בלשון תהלות דוד.

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ

ולגוף הענין נראה כמו שכתב הרב @אור זרוע לצדיק

לחץ כדי לכווץ...

הט זה צורת ציווי כפי שהרחיב

המילה "הט" היא אכן צורת הציווי של השורש נט"ה (בניין הפעיל).

לחץ כדי לכווץ...

 

[חדושא]

וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה
המילה 'הטי' כאן היא בלשון ציווי, אף על פי שהיא בוודאות בקשה, שהרי הוא אומר 'נא'.

לחץ כדי לכווץ...

ראיה יפה.
אבל אם כך מדוע לא אומרים נא הט וכו'?

 

[איש חסיד היה]

ראיה יפה.
אבל אם כך מדוע לא אומרים נא הט וכו'?

לחץ כדי לכווץ...

שאלה טובה!
ושאלה זו נכונה לגבי כל הדוגמאות שהובאו לעיל.
גם שמע ה' וחנני אפשר לשאול מדוע לא אומרים שמע נא וכן הלאה וכן הלאה.

יתכן שהתוספת של המילה נא שבאה לציין בקשה ולא ציווי נצרכת רק במקום שאכן הדבר יכול להתפרש גם כציווי וגם כבקשה,
אבל בפניה לקב"ה בתוך תפילה, שההקשר כולו אומר שמדובר בבקשה ולא בציווי, אין צורך להוסיף את זה.
אני כותב בדרך אפשר. לא בדקתי את הענין.
אדרבה, יבואו בעלי תריסין ויתנו תירוצים טובים יותר.