מדות בנין המקדש אם נזכה, יהיה כמסכת מידות או כיחזקאל? (1 צופה)

[ישעיהו מנחלת דן]

בנין המקדש אם נזכה (כמבואר בירושלמי שיהיה קודם משיח) יהיה כמסכת מידות או כיחזקאל?
אשמח למקורות וסברות בענין

 

[אליהו חזן]

לכאורה התשובה היא שלא מדובר בשתי אפשרויות הסותרות זו את זו. בנבואת יחזקאל נאמר במפורש שצורת הבית שנראתה לו נועדה לבניין העתידי: "וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם” (יחזקאל מג, יא). ורש"י מפרש שם שילמדו את המידות "שידעו לעשותם לעת קץ”. הרי שהתכלית הסופית היא לכאורה בניין הבית המתואר ביחזקאל.

אלא שהרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה ד' כתב: בנין העתיד להבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני, כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.

וראה עוד מה שכתב שם הכסף משנה פרק ד' הלכה ה' ד"ה ואנשי בית שני.
ובסמ"ג עשין מצוה קסג כתב: בימי עזרא כשבנו בית המקדש בנוהו מעין בניין שלמה המפורש במלכים ומעין דברים המפורשין בבניין של יחזקאל שנתנבא על בנין העתיד לבנות רק שהגדיל מדתו יותר מבניינו של שלמה והא לך עיקרי בניינו כמו שמפורש במסכת מדות.

כלומר, גם אנשי בית שני ידעו שנבואת יחזקאל עוסקת בבניין העתידי, אלא שמכיוון שלא הצליחו להבין את כולה, בנו בעיקר כתבנית בית ראשון, והכניסו כמה מן הפרטים הברורים שביחזקאל.

התוס' יו"ט בהקדמה למסכת מידות ובמסכת יומא פרק ה' משנה ה' מסביר שמסכת זו נשנתה גם לצורך הבניין העתידי. לדבריו, רובו ועיקרו של הבית העתידי מיוסד על תבנית בתי המקדש הקודמים, ולעתיד יאיר הקב"ה את עינינו להבין גם את המקומות הסתומים שביחזקאל. משמע שאין הכוונה שמסכת מידות נדחית מפני יחזקאל, אלא שהיא הבסיס הידוע לנו, ועל גביו יצטרפו הפרטים שבנבואה.

לכן נראה לחלק, אם ייבנה הבית לאחר שיתבררו לנו דברי יחזקאל על ידי נביא או ברוח הקודש, הוא ייבנה בצורת הבית המתואר ביחזקאל, תוך שילוב היסודות הקבועים הידועים לנו ממסכת מידות. אבל אם נזכה לאפשרות לבנותו עוד קודם להתגלות המשיח, כדברי רבי אחא בירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ב שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד, ועדיין לא יהיה בידינו פתרון לכל הסתומות שביחזקאל, מסתבר שננהג כפי שנהגו עולי בית שני, נבנה לפי הצורה הידועה והמבוארת במסכת מידות וברמב"ם, ונוסיף מתבנית יחזקאל את הדברים שאפשר להבינם בבירור.

עם זאת, יש להעיר שהירושלמי אומר "קודם למלכות בית דוד”, ואין הכרח גמור שכוונתו לבנייה ללא נביא או ללא בירור שמימי של צורת הבית. ייתכן בהחלט שהבניין יקדם את התבססות מלכות המשיח, ובכל זאת כבר יהיו בידינו הוראה ובירור כיצד לבנותו. נמצא שאין השאלה אם כמסכת מידות או יחזקאל, אלא השאלה האמיתית היא מתי וכיצד יתבררו לנו אותם חלקים בנבואת יחזקאל שהרמב"ם הגדיר כאינם מפורשים ומבוארים.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לכאורה התשובה היא שלא מדובר בשתי אפשרויות הסותרות זו את זו. בנבואת יחזקאל נאמר במפורש שצורת הבית שנראתה לו נועדה לבניין העתידי: "וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם” (יחזקאל מג, יא). ורש"י מפרש שם שילמדו את המידות "שידעו לעשותם לעת קץ”. הרי שהתכלית הסופית היא לכאורה בניין הבית המתואר ביחזקאל.

אלא שהרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה ד' כתב: בנין העתיד להבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני, כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.

וראה עוד מה שכתב שם הכסף משנה פרק ד' הלכה ה' ד"ה ואנשי בית שני.
ובסמ"ג עשין מצוה קסג כתב: בימי עזרא כשבנו בית המקדש בנוהו מעין בניין שלמה המפורש במלכים ומעין דברים המפורשין בבניין של יחזקאל שנתנבא על בנין העתיד לבנות רק שהגדיל מדתו יותר מבניינו של שלמה והא לך עיקרי בניינו כמו שמפורש במסכת מדות.

כלומר, גם אנשי בית שני ידעו שנבואת יחזקאל עוסקת בבניין העתידי, אלא שמכיוון שלא הצליחו להבין את כולה, בנו בעיקר כתבנית בית ראשון, והכניסו כמה מן הפרטים הברורים שביחזקאל.

התוס' יו"ט בהקדמה למסכת מידות ובמסכת יומא פרק ה' משנה ה' מסביר שמסכת זו נשנתה גם לצורך הבניין העתידי. לדבריו, רובו ועיקרו של הבית העתידי מיוסד על תבנית בתי המקדש הקודמים, ולעתיד יאיר הקב"ה את עינינו להבין גם את המקומות הסתומים שביחזקאל. משמע שאין הכוונה שמסכת מידות נדחית מפני יחזקאל, אלא שהיא הבסיס הידוע לנו, ועל גביו יצטרפו הפרטים שבנבואה.

לכן נראה לחלק, אם ייבנה הבית לאחר שיתבררו לנו דברי יחזקאל על ידי נביא או ברוח הקודש, הוא ייבנה בצורת הבית המתואר ביחזקאל, תוך שילוב היסודות הקבועים הידועים לנו ממסכת מידות. אבל אם נזכה לאפשרות לבנותו עוד קודם להתגלות המשיח, כדברי רבי אחא בירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ב שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד, ועדיין לא יהיה בידינו פתרון לכל הסתומות שביחזקאל, מסתבר שננהג כפי שנהגו עולי בית שני, נבנה לפי הצורה הידועה והמבוארת במסכת מידות וברמב"ם, ונוסיף מתבנית יחזקאל את הדברים שאפשר להבינם בבירור.

עם זאת, יש להעיר שהירושלמי אומר "קודם למלכות בית דוד”, ואין הכרח גמור שכוונתו לבנייה ללא נביא או ללא בירור שמימי של צורת הבית. ייתכן בהחלט שהבניין יקדם את התבססות מלכות המשיח, ובכל זאת כבר יהיו בידינו הוראה ובירור כיצד לבנותו. נמצא שאין השאלה אם כמסכת מידות או יחזקאל, אלא השאלה האמיתית היא מתי וכיצד יתבררו לנו אותם חלקים בנבואת יחזקאל שהרמב"ם הגדיר כאינם מפורשים ומבוארים.

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד לא נראה כלל שעולי גולה בנו אחרת רק כי לא הבינו
לכאורה צריך לומר שבנו כן ע''פ נביאים שביניהם חזו''מ
והם הבינו שזה הבנין הראוי למצב של שעבוד מלכויות
ובזמננו צע''ג לאיזה מצב זה דומה כי אין שעבוד מלכויות
אבל גם אין מלכות בית דוד ואין כל האומה כשרה כלל
ומסתבר לי שמאחר ורק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה
יש להתחיל לבנות כנבואת חגי וכעולי גולה בספר עזרא
ורק לאחר מכן להתקדם לבנין יחזקאל שנזכה ונבינו בעז''ה
ועדיין צע''ג שמא לאחר אריכות הגלות יש לבנות מיד כיחזקאל
ונבואת חגי וספר עזרא הוא רק לעודד את הבניה ולא בצורה
ומשימור מסכת מידות אין להוכיח כי אינו בנבואה והיה לזכר בעלמא

 

[שלוות העמל]

מתחילה חשבתי שלזה נשנתה מסכת מידות [וכמו שהביא כאן למעלה בשם התוי"ט]
אלא שיתכן שמסכת מידות היא כדי לקיים הפסוק "סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו"...
הרי שיש עניין לספר את בניין בית בחירתינו, ואין לך ענייין גדול מזה שכל עניין חילה של ירושלים הוא מכוח ביהמ"ק.
יה"ר שנזכה בקרוב..........

 

[מי ישורנו]

מהגמרא ריש המוכר את הבית נראה שזה אותו דבר.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מהגמרא ריש המוכר את הבית נראה שזה אותו דבר.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה ראית שם

 

[מי ישורנו]

תאני רב יוסף שלש שמות יש לו יציע צלע תא יציע דכתיב (מלכים א ו, ו) היציע התחתונה חמש באמה רחבה צלע דכתיב (יחזקאל מא, ו) והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים תא דכתיב (יחזקאל מ, ז) והתא קנה אחד אורך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות ואי בעית אימא מהכא כותל ההיכל שש והתא שש כותל התא חמש וראה בתוס' שמיישב ביניהם בין המשנה לפסוק, היינו שזה אותן מידות תוס' -התא שש. בתיכונה איירי דאותה היתה שש אבל תחתונה לא היתה אלא חמש כדכתיב והיציע התחתונה חמש באמה רחבה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

יפה
אבל אין בדל של ראיה לכל המסכת אלא לפרט מסוים וזה ברור במשנה שחלק עשו כיחזקאל ול' הרמב''ם שעשו כבנין מלכים ומעין דברים האמורים ביחזקאל