במה נתייחד מעשה רחל משאר מעשי האבות

במדרש (איכה פתיחה כ"ד) איתא: דבשעת החורבן בכו אברהם ויצחק שיכפר לישראל לבעבור עקידת יצחק, ובכה יעקב שיכפר בזכות שמסר עצמו למיתה כשעשיו רצה להורגם, ובכה משה שיכפר בזכות עמידתו כרועה נאמן מ' שנה, ולא ענה להם הי"ת, עד שבאתה רחל וקפצה שירחם ויכפר להם בזכות שיוותרה הסימנים ללאה אחותה, מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר: בשביל רחל אני מחזיר ישראל למקומן, וכו' עיי"ש, וצ"ע היתכן וזכות רחל גדולה מעקידת יצחק ושאר מעשי האבות (ולכאו' הוא מתיישב עפ"י דברי הח"ח ביישוב הקושיא דלעיל), ויל"ע.​
 
מה ההיתר לשמוע שירים במהלך השנה

הנה קיי"ל בשו"ע (או"ח תק"ס, ג') גבי איסור דברים משום 'זכר לחורבן' בכל השנה: 'וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם, ואסור לשומעם מפני החורבן', והוא צע"ג: על מה סמכו העולם ששומעים קלטות של ניגונים של שמחה, הרי משחרב ביהמ"ק זה אסור, ולא מבעיא לבני עדות ספרד – שקיבלו עליהם הוראות מרן השו"ע, אלא אפי' לבני אשכנז – הרי הרמ"א שתק לדברי השו"ע, וא"כ הסכים עימו, (עיי' שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' קכ"ה, ובשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ס"ט שהתירו אך משום פיקוח העצבות, וע"ע שו"ת חלקת יואב או"ח סי' ס"ד, ועוד), והוא צ"ע.​
 
וצ"ע היתכן וזכות רחל גדולה מעקידת יצחק ושאר מעשי האבות (ולכאו' הוא מתיישב עפ"י דברי הח"ח ביישוב הקושיא דלעיל), ויל"ע.
אפשר דאולי משום שחששה שתפול ביד עשיו, ואע"פ כן מסרה הסימנים.
 
במה נתייחד מעשה רחל משאר מעשי האבות

במדרש (איכה פתיחה כ"ד) איתא: דבשעת החורבן בכו אברהם ויצחק שיכפר לישראל לבעבור עקידת יצחק, ובכה יעקב שיכפר בזכות שמסר עצמו למיתה כשעשיו רצה להורגם, ובכה משה שיכפר בזכות עמידתו כרועה נאמן מ' שנה, ולא ענה להם הי"ת, עד שבאתה רחל וקפצה שירחם ויכפר להם בזכות שיוותרה הסימנים ללאה אחותה, מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר: בשביל רחל אני מחזיר ישראל למקומן, וכו' עיי"ש, וצ"ע היתכן וזכות רחל גדולה מעקידת יצחק ושאר מעשי האבות (ולכאו' הוא מתיישב עפ"י דברי הח"ח ביישוב הקושיא דלעיל), ויל"ע.​
הנה אף זכות רחל גדולה שעשתה כן מעצמה ללא ציווי ולא חיוב משא"כ יצחק שנצטוה מהשי"ת ע"י אביו.
ושמא יש בחינות שונות בזכות אבות, ולענין השיבה של ישראל מתאים הזכות של רחל וכמו שכתב הרב @אור זרוע לצדיק אבל לשאר דברים זכות העקידה גדולה.
 
ובפשטות יצחק שמע מאברהם את הציווי אחרת איך הותר לו למסור את הנפש עבור כיבוד, ואפילו אם הותר לו למסור את הנפש עבור כיבוד כמו שיוסף עשה כשיעקב שלחו לאחיו וכמו שביאר בזה הפמ"ג מ"מ אין בזה כיבוד אב כיון שזה לא דרך התורה להקריב בנ"א.
 
נערך לאחרונה:
משא"כ יצחק שנצטוה מהשי"ת ע"י אביו.
היכן,
בפשוטו היה זה ציווי על אאע"ה גרידא,
הנה יעויין ברש''י בראשית (כ"ב א') ד"ה אחר הדברים האלה. יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט:) אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר, מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד, אמר לו, כלום עשה אלא בשביל בנו, אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני, לא היה מעכב. ויש אומרים אחר דבריו של ישמעאל, שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה, אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני, אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני, לא הייתי מעכב:
הרי שזה היה מרצונו של יצחק.​
 
ועוד עיין בתרגום יהונתן שם וז"ל (א) והוה בתר פתגמיא האילין מן די נצו יצחק וישמעאל ישמעאל הוה אמר לי חמא למירות ית אבא דאנא בריה בוכריא ויצחק הוה אמר לי חמי למירות ית אבא דאנא בר שרה אנתתיה ואנת בר הגר אמתא דאמי עני ישמעאל ואמר אנא זכאי יתיר מנך דאנא אתגזרית לתליסרי שנין ואין הות צבותי למעכבא לא הוינא מסר נפשי לאתגזרא ואנת אתגזרת בר תמניא יומין אילו הוה בך מנדעא דלמא לא הוית מסר נפשך לאתגזרא מתיב יצחק ואמר הא נא יומיא בר תלתין ושית שנין ואילו בעי קודשא בריך הוא לכולי אבריי לא הויתי מעכב מן יד אשתמעו פתגמין האילין קדם מרי עלמא ומן יד מימרא דיי נסי ית אברהם ואמר ליה אברהם ואמר ליה הא נא:
 
הנה אף זכות רחל גדולה שעשתה כן מעצמה ללא ציווי ולא חיוב משא"כ יצחק שנצטוה מהשי"ת ע"י אביו.
ושמא יש בחינות שונות בזכות אבות, ולענין השיבה של ישראל מתאים הזכות של רחל וכמו שכתב הרב @אור זרוע לצדיק אבל לשאר דברים זכות העקידה גדולה.
אם כן מדוע מזכירים תמיד זכות עקידה ושאר מעשי אבות,
ומשום מה מעשה רחל נעדרת מתפילתינו
 
אם כן מדוע מזכירים תמיד זכות עקידה ושאר מעשי אבות,
ומשום מה מעשה רחל נעדרת מתפילתינו
בתפילה אנו אומרים וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם ובפשטות אין הכוונה רק לאברהם ויצחק אלא אף ליעקב וא"כ אף זכות יעקב מועילה לגאולה?
 
בתפילה אנו אומרים וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם ובפשטות אין הכוונה רק לאברהם ויצחק אלא אף ליעקב וא"כ אף זכות יעקב מועילה לגאולה?
אני מכוון לצורך הדוגמא לראש השנה,
שופר - עקידת יצחק,
'עקידת יצחק - לזרעו של אברהם תזכור',
ועוד טובא כהאי גוונא
 
מדוע אין כותבים איכה על הקלף

יל"ע מדוע אין כותבים מגילת איכה על קלף - כשאר מגילות, וז"ל הלבוש (או"ח תקנ"ט): 'כל ימי תמהתי כיון שנוהגים לקרות איכה בצבור ולברך עליו על מקרא מגילה, מדוע לא נהגו באיכה כמו במגילה לכתוב אותה על קלף וספר בפני עצמו, כדין כל הספרים שצריכים לצאת בהם יד"ח בצבור. ול"ד לשה"ש ורות וקהלת, דשאני הם שאין רגילין לקרותם בש"ץ אלא כל יחיד ויחיד קוראה בפני עצמו, משא"כ באיכה שצריכים לקרות ע"י הש"ץ להוציא הקהל, ולמה קורין אותה מתוך החומשין הנדפסין ולא נכתבה כהלכות ספרים, (עיי' בתירוצו ובשו"ת שיח יצחק סי' רנ"ד, ועוד), וצ"ע.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון