וזאת הברכה בני גד היו גיבורים או חלשים? (1 צופה)

[עמך]

סתירה עצומה בדברי רש"י:

אלו חמשה שבטים שבירך באחרונה זבולן גד דן נפתלי ואשר כפל שמותיהם לחזקם ולהגבירם, לפי שהיו חלשים שבכל השבטים, הם הם שהוליך יוסף לפני פרעה, שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים, לפי שנראים חלשים ולא ישים אותם לו שרי מלחמתו

לחץ כדי לכווץ...

ומיד אחרי שני פסוקים כותב רש"י על גד:

כלביא שכן - לפי שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים:
וטרף זרוע אף קדקד - הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת:

לחץ כדי לכווץ...

[ויש לציין לרש"י בויגש שמביא ב' שיטות אם אותם חמישה חלשים היו או חזקים, ומ"מ לדעה שהיו חלשים זהו נגד פס' מפורש שנאמר בכאן על גד שהיו חזקים]

 

[יוסף צ. הירשמן]

לא הבנתי את הקושיא, הא גופא כתב רש"י, שהיו חלשים ומשה רבינו הגבירם בברכתו זו.

 

[נדיב לב]

בחומש בראשית רש"י מביא שני דעות וא"ש כל פסוק יתפרש לפי שיטתו ותל"מ.
(כלומר, רש"י פירש בפסוק אחד כדברי המדרש ובפסוק השני כתלמוד, וכפי הפירושים המצויים בפניו על אותו פסוק).

רש"י בראשית פרק מז פסוק ב
ומקצה אחיו - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין. אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם. אבל שמות הגבורים כפל וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ולנפתלי אמר נפתלי. ולדן אמר דן. וכן לזבולן וכן לאשר. זהו לשון ב"ר שהיא אגדת א"י אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו:​

 

[עמך]

לא הבנתי את הקושיא, הא גופא כתב רש"י, שהיו חלשים ומשה רבינו הגבירם בברכתו זו.

לחץ כדי לכווץ...

דוחק לומר שהם היו חזקים באופן מיוחד יותר מכולם עד שזה היה המעלה שמאפיינת אותם, והכל רק בזכות שמשה כפל את שמם.

 

[עמך]

וא"ש.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה כמובן לדעה השניה

 

[נדיב לב]

השאלה כמובן לדעה השניה

לחץ כדי לכווץ...

הפסוק מתפרש אחרת לדעה השניה ופשוט.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

תראה כאן

 

[עמך]

הפסוק מתפרש אחרת לדעה השניה ופשוט.

לחץ כדי לכווץ...

כשהצצתי בחג במפרשים ראיתי שכולם פירשו הפס' על שהיו חזקים, אבל וודאי יש כאן פתח לתשובה

 

[יוסף צ. הירשמן]

בחומש בראשית רש"י מביא שני דעות וא"ש כל פסוק יתפרש לפי שיטתו ותל"מ.
(כלומר, רש"י פירש בפסוק אחד כדברי המדרש ובפסוק השני כתלמוד, וכפי הפירושים המצויים בפניו על אותו פסוק).

רש"י בראשית פרק מז פסוק ב
ומקצה אחיו - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין. אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם. אבל שמות הגבורים כפל וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ולנפתלי אמר נפתלי. ולדן אמר דן. וכן לזבולן וכן לאשר. זהו לשון ב"ר שהיא אגדת א"י אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו:​

לחץ כדי לכווץ...

כל דברי רש"י כאן אינם אלא דרשות הספרי כאן, ובספרי עצמו הובאו שתי דרשות אלו, שהיו חלשים מתחילה, ושיושב סמוך לספר ונמשל כאריות בברכתו של משה.
וז"ל:

ולגד אמר - למה נאמר? לפי שנא' ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים:
ברוך מרחיב גד - מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח:
כלביא שכן - מלמד שהיא סומך לספר, לפיכך נמשל כאריות: