כללי בעלה בעיר. (1 צופה)

[רבי]

הנה בגמ' סוף קידושין איתא היתר בעלה בעיר.
היינו דאם בעלה בעיר מותר לה להתייחד עם אחרים. והש"ע באבן העזר סימן כב ס"ח מביא את זה להלכה.

ולכאורה כל ההיתר הזה בנוי על הרעיון שכל רגע בעלה יכול לבוא הביתה. וכפי שרש"י כותב שהיא מתייראה מפני בעלה.

והנה יש לדון מה הדין בעיר גדולה מאד שדרכי התחבורה לא רציפים וקלים. האם גם בכה"ג יש היתר לש בעלה בעיר או לא?

וכן באופן שהבעל הוא אברך כולל והוא לא פסיק פומיה מגירסא האם עדיין יש את ההיתר הזה?

 

[אבי חורין]

היתר בעלה בעיר לא צריך שיהיה חשש סביר שיבוא כמו באחרים אלא מספיק מה שבכח יכול לבוא כבר אין פה הירגש של יחוד שיראה מבעלה ובאמת כל הנושא של אותה העיר הוא בחינה שיכול בנקל לבוא

 

[רבי]

היתר בעלה בעיר לא צריך שיהיה חשש סביר שיבוא כמו באחרים אלא מספיק מה שבכח יכול לבוא כבר אין פה הירגש של יחוד שיראה מבעלה ובאמת כל הנושא של אותה העיר הוא בחינה שיכול בנקל לבוא

לחץ כדי לכווץ...

סתרת עצמך.

 

[רבי]

ועכשיו ראיתי בחידושי הגהות לטור שירת דבורה שתמה בכל זה.
והוסיף להקשות מה יהיה הדין בעיר גדולה.

 

[הרב מרודוש]

הגרמ"ש קליין מאוד מחמיר בענין
הוא סובר שלכה"פ צריך מרחק של לא יותר מרבע שעה

 

[רבי]

הגרמ"ש קליין מאוד מחמיר בענין
הוא סובר שלכה"פ צריך מרחק של לא יותר מרבע שעה

לחץ כדי לכווץ...

ואיך הוא מסביר את לשון הגמ'?

 

[הרב מרודוש]

ואיך הוא מסביר את לשון הגמ'?

לחץ כדי לכווץ...

הוא מסביר מה הכוונה עיר

 

[רבי]

הוא מסביר מה הכוונה עיר

לחץ כדי לכווץ...

הכוונה עיר קטנה?
זהו הכרח בדברי הגמרא.

 

[הרב מרודוש]

הכוונה עיר קטנה?
זהו הכרח בדברי הגמרא.

לחץ כדי לכווץ...

אישה שעבדת בדרום ת"א ובעלה בבני ברק
לא יתכן שיותר טוב מאילו תעבוד באלעד....
מבחינת המרחק כמובן

 

[רבי]

אישה שעבדת בדרום ת"א ובעלה בבני ברק
לא יתכן שיותר טוב מאילו תעבוד באלעד....
מבחינת המרחק כמובן

לחץ כדי לכווץ...

התבלבת.
זה עיר אחרת.
אנחנו מדברים על אותה עיר.

 

[הרב מרודוש]

התבלבת.
זה עיר אחרת.
אנחנו מדברים על אותה עיר.

לחץ כדי לכווץ...

עיר אחרת לגבי נפילת טילים וכדו'
אבל מבינת הלכה זה עיר אחת
יש רצף בנינים

 

[רבי]

עיר אחרת לגבי נפילת טילים וכדו'
אבל מבינת הלכה זה עיר אחת
יש רצף בנינים

לחץ כדי לכווץ...

אתה בטוח שזה גם בייחוד.
הרי בעיר אחת אנחנו מסתפקים כ"ש בעיר אחרת שהוא צריך לקחת אוטובוס עד שהוא יבוא הבייתה והיא לא מפחדת להתייחד.

 

[יואל שילה]

נניח שהיא היתה מוכנה לעבור עבירה איתו - האם היתה נועלת את דלת הבית\החדר כדי שאם בעלה יופיע שלא יוכל לתפוס אותם על חם?
לכאורה זה המדד המרכזי לאימת בעלה עליה
שאם בעלה לעולם לא מגיע ולא יגיע ואף לא יכול להגיע, כגון ששוחחה עמו כעת ומודעת לתכניותיו - הרי שאין לה שום צורך פסיכולוגי לנעול את הדלת כדי להרגיש משוחררת.
ונאמר הפוך, אם האיש לפתע יתקוף אותה - האם יש לה איזו תקוה שבעלה פתאום יוכל להופיע ולהושיע אותה?
אלו שני מדדים הממחישים את מדת התחושה שלה שלבעלה יש כאן כעת 'מעט נוכחות'.

 

[רבי]

נניח שהיא היתה מוכנה לעבור עבירה איתו - האם היתה נועלת את דלת הבית\החדר כדי שאם בעלה יופיע שלא יוכל לתפוס אותם על חם?
לכאורה זה המדד המרכזי לאימת בעלה עליה
שאם בעלה לעולם לא מגיע ולא יגיע ואף לא יכול להגיע, כגון ששוחחה עמו כעת ומודעת לתכניותיו - הרי שאין לה שום צורך פסיכולוגי לנעול את הדלת כדי להרגיש משוחררת.
ונאמר הפוך, אם האיש לפתע יתקוף אותה - האם יש לה איזו תקוה שבעלה פתאום יוכל להופיע ולהושיע אותה?
אלו שני מדדים הממחישים את מדת התחושה שלה שלבעלה יש כאן כעת 'מעט נוכחות'.

לחץ כדי לכווץ...

כלומר זה הרגש.
ואין צורך שיהיה כך במציאות.

 

[יואל שילה]

כלומר זה הרגש.
ואין צורך שיהיה כך במציאות.

לחץ כדי לכווץ...

ברור שכך כוונת הענין הבסיסית
אלא שמסתבר שכשחז"ל עיגנו זאת בגדר ברור יותר של בעלה בעיר הם לקחו הגדרה יותר חדה
ודי קשה לנו לדעת למה הם באת התכוונו
אבל להבין את רוח הנושא יותר מסייע להכריע באותם מקרים בעיתיים - הוא בדרום תל אביב והיא בצפונה, הוא באלעד והיא בפתח תקווה וכל כיו"ב

 

[יואל שילה]

ידידי הרב אסף אשכול הוסיף עוד ש'מחוץ לעיר' של חז"ל התפרש בהכרח כ'אין שום סיכוי שיגיע כעת'
ומכאן התחושה המשוחררת שלה
אבל אם בסיטואציה כלשהי יש צד שהוא יקפוץ הביתה, כגון כשהוא בעיר הסמוכה ואם שכח משהו חשוב - זה לא מופקע שיקפוץ הביתה, הרי שאין זה 'מחוץ לעיר' אצלנו, שהמרחקים והנגישות הצטמצמו משמעותית.

 

[יואל שילה]

כתבתי סיכום:

בעלה בעיר​

חז"ל קבעו גדר שאם בעלה בעיר מותרת ביחוד "אמר רבה בעלה בעיר אין חוששין משום ייחוד" (קדושין פ"א.), אא"כ לבו גס בה "שאני רב ביבי דשושבינתיה הואי וגייסא ביה", ויש לעיין מה גדר עיר כלפי זה.

בכמה ראשונים מבואר שהיתר בעלה בעיר הוא מפני שאימתו עליה, דפירש"י "דמסתפי מבעל השתא אתי", וכ"כ המאירי (קדושין פ':) "אם בעלה בעיר מותר שאימתו עליה", וכ"כ הריא"ז (קדושין ד' ד' ח'), ארחות חיים, כלבו, מהרש"ל ועוד.

כתב בתשובות והנהגות (ה' של"א ד') "דעת רבינו החזו"א שאפילו אם האשה בטוחה שבעלה לא יבוא עכשיו, שכן הוא עסוק במלאכתו באופן קבוע בשעות אלו או שאין האשה נמצאת בביתה ואין בעלה יודע היכן היא נמצאת - מ"מ קיים ההיתר של בעלה בעיר, שכן טבע האשה שיש לה אימה וחשש כשבעלה בעיר ולא תזנה", וסיים "אמנם החכמת אדם ועוד אחרונים חולקים" [כוונתו לבינת אדם (בית הנשים י"ז כ"ז) "אם היא הולכת לבית אחר אף על פי שבעלה בעיר - יש בה משום יחוד, דבזה לא שייך דמסתפי מבעלה השתא אתי כיון דאינו יודע היכן היא"].

את החזו"א לא מצאתי בפנים וקשה לתת בזה גדר מדוייק, ונלענ"ד לחדש שכלפי עיקר הסברא של 'אימתו עליה' י"ל שמדד טוב לזה הוא שאם היא היתה מוכנה לעבור עבירה עם אותו האיש - האם היתה נועלת את דלת הבית\החדר כדי שאם בעלה יופיע שלא יוכל לתפוס אותם על חם? לכאורה זה המדד המרכזי לאימת בעלה עליה, שהרי שאם בעלה לעולם לא מגיע ולא יגיע ואף לא יכול להגיע, כגון ששוחחה עמו כעת ומודעת לתכניותיו - הרי שאין לה שום צורך פסיכולוגי לנעול את הדלת כדי להרגיש משוחררת; וכך גם אפשר להוסיף באופן הפוך שאם האיש לפתע יתקוף אותה - האם יש לה איזו תקוה שבעלה פתאום יוכל להופיע ולהושיע אותה? אלו שני מדדים הממחישים את מדת התחושה שלה שלבעלה יש כאן כעת 'מעט נוכחות'.

מסתבר שכשחז"ל עיגנו זאת בגדר ברור יותר של בעלה בעיר הם לקחו הגדרה יותר חדה ולא השאירו את ההגדרה עמומה, וכך עוד כתב בתשובות והנהגות בשמו "ובשם רבינו החזו"א מביאים מחד גיסא שאפילו בעיר גדולה כמו לונדון או ניו יורק אין איסור יחוד כשבעלה בעיר, ומאידך גיסא מביאים בשמו, שבני ברק ורמת גן אינן כעיר אחת אף שחלוקות רק בכמה בתים", וסיים "וצ"ל שכך הוי תקנת חכמים".

די קשה לנו לדעת מה חז"ל היו אומרים בדיוק בסיטואציה שלנו שהמרחקים והנגישות הצטמצמו משמעותית, והציע ידידי הרב אסף אשכול ש'מחוץ לעיר' של חז"ל התפרש בהכרח כ'אין שום סיכוי שיגיע כעת' - ומכאן התחושה המשוחררת שלה לחטוא, אבל אם בסיטואציה כלשהי יש צד שהוא יקפוץ הביתה, כגון כשהוא בעיר הסמוכה ואם שכח משהו חשוב - אין זה מופקע שיקפוץ הביתה - הרי שאצלנו לא נחשב כ'מחוץ לעיר'.