כתבתי סיכום:
בעלה בעיר
חז"ל קבעו גדר שאם בעלה בעיר מותרת ביחוד "אמר רבה בעלה בעיר אין חוששין משום ייחוד" (קדושין פ"א.), אא"כ לבו גס בה "שאני רב ביבי דשושבינתיה הואי וגייסא ביה", ויש לעיין מה גדר עיר כלפי זה.
בכמה ראשונים מבואר שהיתר בעלה בעיר הוא מפני שאימתו עליה, דפירש"י "דמסתפי מבעל השתא אתי", וכ"כ המאירי (קדושין פ':) "אם בעלה בעיר מותר שאימתו עליה", וכ"כ הריא"ז (קדושין ד' ד' ח'), ארחות חיים, כלבו, מהרש"ל ועוד.
כתב בתשובות והנהגות (ה' של"א ד') "דעת רבינו החזו"א שאפילו אם האשה בטוחה שבעלה לא יבוא עכשיו, שכן הוא עסוק במלאכתו באופן קבוע בשעות אלו או שאין האשה נמצאת בביתה ואין בעלה יודע היכן היא נמצאת - מ"מ קיים ההיתר של בעלה בעיר, שכן טבע האשה שיש לה אימה וחשש כשבעלה בעיר ולא תזנה", וסיים "אמנם החכמת אדם ועוד אחרונים חולקים" [כוונתו לבינת אדם (בית הנשים י"ז כ"ז) "אם היא הולכת לבית אחר אף על פי שבעלה בעיר - יש בה משום יחוד, דבזה לא שייך דמסתפי מבעלה השתא אתי כיון דאינו יודע היכן היא"].
את החזו"א לא מצאתי בפנים וקשה לתת בזה גדר מדוייק, ונלענ"ד לחדש שכלפי עיקר הסברא של 'אימתו עליה' י"ל שמדד טוב לזה הוא שאם היא היתה מוכנה לעבור עבירה עם אותו האיש - האם היתה נועלת את דלת הבית\החדר כדי שאם בעלה יופיע שלא יוכל לתפוס אותם על חם? לכאורה זה המדד המרכזי לאימת בעלה עליה, שהרי שאם בעלה לעולם לא מגיע ולא יגיע ואף לא יכול להגיע, כגון ששוחחה עמו כעת ומודעת לתכניותיו - הרי שאין לה שום צורך פסיכולוגי לנעול את הדלת כדי להרגיש משוחררת; וכך גם אפשר להוסיף באופן הפוך שאם האיש לפתע יתקוף אותה - האם יש לה איזו תקוה שבעלה פתאום יוכל להופיע ולהושיע אותה? אלו שני מדדים הממחישים את מדת התחושה שלה שלבעלה יש כאן כעת 'מעט נוכחות'.
מסתבר שכשחז"ל עיגנו זאת בגדר ברור יותר של בעלה בעיר הם לקחו הגדרה יותר חדה ולא השאירו את ההגדרה עמומה, וכך עוד כתב בתשובות והנהגות בשמו "ובשם רבינו החזו"א מביאים מחד גיסא שאפילו בעיר גדולה כמו לונדון או ניו יורק אין איסור יחוד כשבעלה בעיר, ומאידך גיסא מביאים בשמו, שבני ברק ורמת גן אינן כעיר אחת אף שחלוקות רק בכמה בתים", וסיים "וצ"ל שכך הוי תקנת חכמים".
די קשה לנו לדעת מה חז"ל היו אומרים בדיוק בסיטואציה שלנו שהמרחקים והנגישות הצטמצמו משמעותית, והציע ידידי הרב אסף אשכול ש'מחוץ לעיר' של חז"ל התפרש בהכרח כ'אין שום סיכוי שיגיע כעת' - ומכאן התחושה המשוחררת שלה לחטוא, אבל אם בסיטואציה כלשהי יש צד שהוא יקפוץ הביתה, כגון כשהוא בעיר הסמוכה ואם שכח משהו חשוב - אין זה מופקע שיקפוץ הביתה - הרי שאצלנו לא נחשב כ'מחוץ לעיר'.
