וממשיך הטל תורה ורצה לומר כיון שבגמ' סוטה דף יז מבואר שכתיבת המגילה פסולה בלילה כיון דהוי כמו משפט שפסול לדון בלילה, א''כ א''א להשקות את קרובו דהוי כמו דין עיי''ש, אבל לפי''ז לכאורה גם להכתיבה יהא קרוב פסול דהרי הגמרא פוסל גם את הכתיבה בלילה, וזה חידוש,
וממשיך הטל תורה ורצה לומר כיון שבגמ' סוטה דף יז מבואר שכתיבת המגילה פסולה בלילה כיון דהוי כמו משפט שפסול לדון בלילה, א''כ א''א להשקות את קרובו דהוי כמו דין עיי''ש, אבל לפי''ז לכאורה גם להכתיבה יהא קרוב פסול דהרי הגמרא פוסל גם את הכתיבה בלילה, וזה חידוש,
השקאת סוטה וודאי מכלל הדינים היא, ותלויה היא בב"ד של ע"א. וכדאיתא
תנו רבנן: כי יפלא ממך דבר במופלא שבבית דין הכתוב מדבר. ממך, זה יועץ, וכן הוא אומר: ממך יצא חשב על ה' רעה יעץ בליעל. דבר - זו הלכה, למשפט - זה הדין. בין דם לדם - בין דם נדה, דם לידה, דם זיבה. בין דין לדין - בין דיני נפשות, דיני ממונות, דיני מכות, בין נגע לנגע - בין נגעי אדם, נגעי בתים, נגעי בגדים, דברי - אלו החרמים והערכין וההקדשות. ריבת - זו השקאת סוטה, ועריפת עגלה, וטהרת מצורע. בשעריך - זו לקט שכחה ופאה.