בעניין חיוב ממון המזיק | בית המדרש – דיונים תורניים בעניין חיוב ממון המזיק | בית המדרש – דיונים תורניים

מכובד

משתמש חדש
gem
הודעות
18
תודות
21
נקודות
2
ידועה החקירה המפורסמת מה החיוב אי הוי מדין ממונו המזיק או מדין חיוב שמירה
חיוב שמירה ---- יש שפי' דהתביעה הוי פשיעה בחיוב שמירה ... מה הסברא בזה ? הרי מה הניזק קשור לחיוב שמירה של המזיק ?
ממונו המזיק ---- לכאורה גם בצד זה וודאי איכא חיוב שמירה דאי לאו איך נפטר אם שמר...
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
חיוב שמירה ---- יש שפי' דהתביעה הוי פשיעה בחיוב שמירה ... מה הסברא בזה ? הרי מה הניזק קשור לחיוב שמירה של המזיק ?
משפטי הבעלות מעניקים כח למי שכעת נאמד כבעלים - לתבוע את העמדת בעלותו כתיקונה ומכאן מגיע הכח טענה על אף שבבחינת הנאמנות - אין מקום להאמינו, שהרי הוא נוגע, קרוב, חשש משקר וכיוצ"ב, וע"כ שענין קבלת טענתו לא באה מחמת 'נאמנותו' אלא מחמת 'זכות' שניתנה לו לתבוע שלא יגזלוהו שמכאן למדים את כל הבעיה בהיזק כמפורש בטור [שעח;] וברביו"נ בריש אבות, וגם סוגיות הש"ס מורות כן ואכ"מ לתבוע שלא יזיקוהו, וכן שאר הדינים כדוגמת - נהנה ועוד.
 
ממונו המזיק ---- לכאורה גם בצד זה וודאי איכא חיוב שמירה דאי לאו איך נפטר אם שמר...
ישנם בזה הרבה גיבובי נוסחאות, ויש להדגיש שבאם הביאור ב'ממונו המזיק' הוא כפשוטו, אזי הביאור היחיד בזה - שבאם עשה וקיים את חובת השמירה המוטלת עליו - באם אירע היזק להדבר - הריהו אנוס, ו'אונס רחמנא פטריה' ואמנם, אי נימא הכי - פטורו בא רק מטעמא ד'חס רחמנא עלה' כעין החצי נזק למאן דאמר פלגא ניזקא ממונא והדברים דחוקים ונסתרים מלשונות הראשונים בכל מקום ואכ"מ.
 
ונס יש הרבה אחרונים שלא כתבו כך זה נידון.
יש המפרשים, שהגדר בשמירה הפוטרת, היינו דבאופן של שמירה אין ה'ממונו' משמש כסיבת חיוב, שלא חייבה התורה את בעלי הממון על נזק שעשו אלא כשהממון שלהם אינו שמור, אבל כשהממון שמור אין סברא שתהיה סיבת חיוב במה שהוא ממונו, כלומר - שהשמירה הוי תנאי במחייב [הגרש"ש ב"ק סי' א;].
 
ומה הפשט בצד דהוי חיוב שמירה ... יש שפי' דאיכא זכיות לניזק בדין חושן משפט ולכך הוא תובע שמירה..
כמו שהת' בהודעה הראשונה באשכול שזהו יסודם של כלל התביעות הממוניות - גזילה, הרחקת נזיקין, נזיקין, נהנה, טענה, שיסוד כולן מתחלת מהתביעה של האדם שאחר שבעלותו מקויימת עבורו, זכותו להעמידו אצלו.
 
אם החיוב שמירה נוצרה מהתביעה של הניזק .. מדוע צריך דווקא שם מזיק ? הרי הניזק תובע שלא יהא ניזוק .
וא"כ כל דבר דאיכא חששא שיזיק יהיה חיוב שמירה
 
מדוע צריך דווקא שם מזיק ? הרי הניזק תובע שלא יהא ניזוק .
?
לא ברור מה קשה לך [תביא סוגיא ספיציפית המוכיחה ש'שם' מזיק סותרת את היסוד הנ"ל].
א"כ כל דבר דאיכא חששא שיזיק יהיה חיוב שמירה
אכן, כל שור [ואפילו תם] צריך שמירה מעולה כמבו' בסוף הפרק שור שנגח ד' וה' [למסקנת הגמרא, ועכ"פ כך הוא להלכה] והגם שאין לנו אף סבה לומר שהוא מזיק, וכל שכן שלא חל עליו 'שם מזיק' מעולם, וגם למאן דאמר 'סתם שורים בחזקת שימור קיימי' מבו' בגמרא [ב"ק טו, א;] שהטילה עליהם התורה שישמרו את שורם [והגם שאין שום סבה ומקום לסבה שתצריך אותם לשמרו].

וכל זאת - למה?!

ברור שהמענה הוא כדברינו, שכולי האי זהו חלק מזכויותיו של הניזק - 'אל תזיקיני'!
 
אם כן מה ההוא במתני לולי הלא ראי
שילמדו שן משור
אם הבנתי את דבריך - אפשר לומר כך: הייתי אומר, ש'אל תזיקיני' זוהי אכן סבת תביעה מספקת, אולם, כיון שמעשי השן והרגל הם חלק אינטרגלי ממציאות החיים של השוורים, אזי לא ניתן כלל לתבעו על כך ואדרבה - המזיק אומר לניזק - 'אל תזיקיני' במניעת שורי מלהסתובב בשוק ולעשות את פעולותיו הטבעיות והפשוטות [אולי קשור לנתיה"מ קנג, א].
 
נערך לאחרונה:
אם החיוב שמירה נוצרה מהתביעה של הניזק .. מדוע צריך דווקא שם מזיק ? הרי הניזק תובע שלא יהא ניזוק .
וא"כ כל דבר דאיכא חששא שיזיק יהיה חיוב שמירה
כלפי שור המזיק באמת ילה"ק אליבא דהגר"ח איסורי ביאה פי"ב, דכ' דאין לחשוש שהשור יזיק רק אחר שהזיק חשיב למועד, לכאו' צ"ב מדוע בעי' שמירה על השור,
ובאמת יש לעיי' בנתוה"מ כמדומני קמ"ד, דכ' דאינו מחוייב לשמור אם ע"י זה התבטל שימושיו, וזה השוני בין בור דנזקי שכנים לשור המזיק.
 

הודעות מומלצות

יביעו נא רבותי חברי הפורום שליט"א דעתם הק'...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון