מנהגים חיוב המנהג

[נתתי חכמה]

מהו הטעם אשר יש לבן לנהוג ע"פ מנהגי אביו, [מה הטעם של אל תטוש כמבואר בפרק מקום שנהגו בסוגיא דבני ביישן].

והאם זה נאמר בכל מנהג, ובכל חומרא או הידור, או שנאמר רק בחששות לדעת האוסרים,

 

[ן' מיגאש]

שאלה יפה ויש גם נפק"מ.
אני תמיד הבנתי שאבי קיבל מסבי וכו' וכו' עד להר סיני ולכן יש מעלה למנהגותיהם על פני סברות שמתחדשות בכל דור.
אך לפי זה יש נפק"מ במקום שידוע ששינו מהמסורת וחדשו דברים, כמו שקרה בכל תפוצות ישראל ברווחים של מאות שנים, האם עדיפים מנהגי
אבותי קמאי או בתראי וכמ"ש בשם אחד מגדולי האחרונים כמדומני שהורה לבן אשכנז שאביו שינה לנוסח ספרד שיכול לחזור לנוסח אשכנז ואין בזה משום לא תיטוש כיון שאביו שינה וכל המשנה ובא אחר ושינה בו וכו'.
ועוד שבוודאי שיש בזה גדר לכיבוד אב ואם שאמונים על מסירת התורה האמונה ויראת שמיים באופן כללי ולפי"ז גם מנהגי אבות אחרונים לא גרעו.
ופעם שמעתי שמה שמצוי קנאות למנהגים (אפילו מאוחרים מאד בלא מקור ברור) בקרב האשכנזים בדור האחרון הוא מעין תגובת נגד למשכילים הארורים שהיו מלעיגים בהם ורבים חללים הפילו וכנגד זה דבקו במנהגים ובמסורת באמונה חזקה ונשמרו
ויש מי שתלה בזה גם מחלוקת האחרונים לגבי גרסאות התלמוד והרמב"ם וכת"י שונים שמתגלים אם לתקן על פיהם או לדבוק במסור לנו בכל עוז