- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
הנני ממטיר לכם לחם מן השמים
מובא שאמר החזו"א לר' משה סולובייצ'יק לגבי קידוש במקום סעודה, שכשביכולתו לאכול רק פירות, זוהי הסעודה שלו, ונחשב קידוש במקום סעודה.
ואמר הגרח"ק זללה"ה (בדרך שיחה עמ' רנ"ז) להוכיח מלשון הפסוק כדבריו, שהרי נאמר על המן "לחם", אף שלא היה זה פת. אלא ע"כ שכיון שזה היה האוכל שלהם זהו ה"לחם". ובגמ' בשבת (קיז, ב) למדו מכאן דין לחם משנה ודין ג' סעודות, ומפורש שזהו "סעודה" לשבת, עכ"ד.
ואין לדחות את הראיה מהלשון "לחם", שכתב רש"י בפר' אמור (כא, יז) שכל מאכל קרוי לחם, כיון שכאן נאמר בערב בשר ולחם בבוקר, ומוכח שכאן הכוונה לא סתם אוכל, אלא יש כאן חשיבות של לחם.
ועי' תשובת ר' אברהם בן הרמב"ם (סי' פ"ד) ב' מהלכים האם היה ברכת המזון על המן מדאורייתא.
ובעיקר דברי החזו"א, עי' ביעב"ץ (פסחים קיד, א ברש"י ד"ה שהיין) שאפשר לקדש על שאר מאכלים, אם זה מה שיש לו, וה"ה לחולה [כ"ה בכת"י שנדפס במהדו"ח], וביאר שהטעם הוא משום שהסעודה קרויה לחם בכל דבר שאדם סועד, היכא דלא אפשר ליה בפת. וקצת משמע מדבריו שזה מועיל גם לגבי קידוש במקום סעודה, שאל"כ לא יוכל לקדש.
מובא שאמר החזו"א לר' משה סולובייצ'יק לגבי קידוש במקום סעודה, שכשביכולתו לאכול רק פירות, זוהי הסעודה שלו, ונחשב קידוש במקום סעודה.
ואמר הגרח"ק זללה"ה (בדרך שיחה עמ' רנ"ז) להוכיח מלשון הפסוק כדבריו, שהרי נאמר על המן "לחם", אף שלא היה זה פת. אלא ע"כ שכיון שזה היה האוכל שלהם זהו ה"לחם". ובגמ' בשבת (קיז, ב) למדו מכאן דין לחם משנה ודין ג' סעודות, ומפורש שזהו "סעודה" לשבת, עכ"ד.
ואין לדחות את הראיה מהלשון "לחם", שכתב רש"י בפר' אמור (כא, יז) שכל מאכל קרוי לחם, כיון שכאן נאמר בערב בשר ולחם בבוקר, ומוכח שכאן הכוונה לא סתם אוכל, אלא יש כאן חשיבות של לחם.
ועי' תשובת ר' אברהם בן הרמב"ם (סי' פ"ד) ב' מהלכים האם היה ברכת המזון על המן מדאורייתא.
ובעיקר דברי החזו"א, עי' ביעב"ץ (פסחים קיד, א ברש"י ד"ה שהיין) שאפשר לקדש על שאר מאכלים, אם זה מה שיש לו, וה"ה לחולה [כ"ה בכת"י שנדפס במהדו"ח], וביאר שהטעם הוא משום שהסעודה קרויה לחם בכל דבר שאדם סועד, היכא דלא אפשר ליה בפת. וקצת משמע מדבריו שזה מועיל גם לגבי קידוש במקום סעודה, שאל"כ לא יוכל לקדש.