נשא בעניין שבועת קטן (1 צופה)

[גרינפלד]

החזו"א (ב"ק סי' כ ס"ק כ) כתב לגבי נידון המדרש רבה והרמב"ם אם יש גזל הגר בקטן שגזל ונשבע לשקר - שלכאורה קשה שקטן אינו בר חיובא במצוות,
ותירץ, דמיירי במופלא הסמוך לאיש, ולכן חייב לכפר על שבועתו לשקר, לתת לכהן השבת הגזל [ועיי"ש שלגבי האשם נסתפק].

ויש כאן חידוש גדול בדברי החזו"א, שלכאורה רק לגבי שבועה דלהבא התרבה קטן המופלא הסמוך לאיש, כמו בנדר,
וחזינן לכאורה בחזו"א שאין הבדל בין השבועות לגבי זה.


וכעין דברי החזו"א מצאנו לכאורה בתשובות מהר"ם חלאווה (סי' קיג) שדן אם משביעים קטן בבית דין,
וכתב שאין מחייבין קטן, ואפי' אם מופלא הסמוך לאיש דאורייתא - מ"מ אי אפשר לחייבו בדין.

וכמובן שאין זה סותר לרמב"ם ומדרש רבה, כיון ששבועת הפיקדון זה גם בקפץ ונשבע, עי' ב"ק (קו, א).

 

[גרינפלד]

וכעין דברי החזו"א מצאנו לכאורה בתשובות מהר"ם חלאווה (סי' קיג) שדן אם משביעים קטן בבית דין,
וכתב שאין מחייבין קטן, ואפי' אם מופלא הסמוך לאיש דאורייתא - מ"מ אי אפשר לחייבו בדין.​

לחץ כדי לכווץ...

וז"ל:
עוד שאלת אם משביעין ב"ד למי שאינו בן י"ג שנה ויום אחד, אם הוא מחוייב שבועה, והרי הוא יודע בטיב משא ומתן כגדול.
תשובה לעולם אין מזקיקין אותו לדין עד שיהא בן י"ג שנה ויום אחד, דגבי משפט איש כתיב ביה, ואפי' למאן דאמר מופלא סמוך לאיש דאורייתא, בהא מודה שאין ב"ד משביעין אותו דלאו בר מעבד דינא הוא עד שיהא גדול.​

 

[גרינפלד]

והנה בדברי המהר"ם חלאווה היה אפשר אולי לדחוק, דס"ל כרמ"א (חו"מ סי' פז ס"ק טז) שמהני שבועה מראש שיטען רק האמת,
וא"כ זה שבועה דלהבא, ועל זה דן שנחייב את הקטן.

אבל בחזו"א לא שייך לומר כן, כיון שעל כזו שבועה - אין חיוב גזל הגר בפשטות.

 

[גרינפלד]

וכמובן שאין זה סותר לרמב"ם ומדרש רבה, כיון ששבועת הפיקדון זה גם בקפץ ונשבע, עי' ב"ק (קו, א).

לחץ כדי לכווץ...

שלכאורה למסקנת דבריו למעשה לא משביעים כי אינו בר חיובא,
א"כ תקשה היכי משכח"ל גזל הגר;
והתשובה פשוטה - בקפץ ונשבע.

 

[גרינפלד]

וכעין דברי החזו"א מצאנו לכאורה בתשובות מהר"ם חלאווה (סי' קיג) שדן אם משביעים קטן בבית דין,
וכתב שאין מחייבין קטן, ואפי' אם מופלא הסמוך לאיש דאורייתא - מ"מ אי אפשר לחייבו בדין.

לחץ כדי לכווץ...

וחזינן לכאורה ששייך שבועה דלשעבר במופלא הסמוך לאיש, ומוזהר על זה.