יש מצבים שהאדם מושפע בשפע ממרומים - וזה יוצר אצלו המון קירבה וקשר לה', פיו מלא בהודאה ותשבחות
כל כולו מספר את נפלאותיו וחסדו ית' - וכל תפילה שלו חמה וקרובה.
יש מצבים שהאדם מושפע בשפע ממרומים - ובפיו הוא מלא שירות ותשבחות, מספר הוא לחבריו כמה ה' גומל איתו חסדים, ממש שירו לו ספרו עוזו שיחו בכל...
אבל לפתח את זה, ולתרגם את זה לקשר עם ה' הוא לא מצליח, תפילתו קרה, דיבור פנימי חם עם הלב כמעט ואיננו, כאי' לעולם לא הכירו, כאי' לעולם לא התרפק בשיח לפני קונו,
ואכן בפיו ובשפתיו כיבדוני - אבל ליבו רחק ממני.
וכאן שאלתי, היתכן?
איך זה קורה, זה לכאו' מצב בו ההכרה מלאה בחסדיו ית' - אבל משהו בחיות חסר?
נ.ב. הפסוק אולי לא כמו המקור...
כל כולו מספר את נפלאותיו וחסדו ית' - וכל תפילה שלו חמה וקרובה.
יש מצבים שהאדם מושפע בשפע ממרומים - ובפיו הוא מלא שירות ותשבחות, מספר הוא לחבריו כמה ה' גומל איתו חסדים, ממש שירו לו ספרו עוזו שיחו בכל...
אבל לפתח את זה, ולתרגם את זה לקשר עם ה' הוא לא מצליח, תפילתו קרה, דיבור פנימי חם עם הלב כמעט ואיננו, כאי' לעולם לא הכירו, כאי' לעולם לא התרפק בשיח לפני קונו,
ואכן בפיו ובשפתיו כיבדוני - אבל ליבו רחק ממני.
וכאן שאלתי, היתכן?
איך זה קורה, זה לכאו' מצב בו ההכרה מלאה בחסדיו ית' - אבל משהו בחיות חסר?
נ.ב. הפסוק אולי לא כמו המקור...