הראשית חכמה בשער התשובה פרק א מביא את התיקוני זוהר כלשונו, ועכ"ז כשמבאר דבריו כולל בתוכו גם ראש השנה, וז"ל:
עוד הערה שלישית, ראוי שיתעורר לשוב בתשובה כשיחשוב שהשכינה גולה בסבתינו, כדכתיב (ישעיה נ, א) ובפשעיכם שולחה אמכם, והתרתה מהגלות תלויה על ידי תשובתינו, למה לא יתעורר כל אחד ואחד בתשובה להקל מעליה עול הגלות, ולהאיר מה שפגם בה, כמו שהארכנו בשער היראה היאך אנו פוגמים בה ואני מאריכין הגלות.
ובחינה זו ביארו בתיקונים (דף כב ע"א) זה לשונם ווי לון לבני נשא דקודשא בריך הוא אסיר עמהון בגלותא, ושכינתא אסירת עמהון, ואיתמר בה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, ופורקנא דילה דאיהי תשובה אימא עילאה, איהי תלויה בידיהון, דאיהי חמשין תרעין דחירו עמה לקבל חמשין זמנין דאידכר יציאת מצרים באורייתא, דא הוא ויפן כ"ה וכ"ה, באלין חמשין אתוון דמיחדים ליה בכל יומא פעמים שמע ישראל, דאית בהו כ"ה וכ"ה אתוון. וירא כי אין איש, דאתער לה בגינייהו, ואיהו משגיח מן החלונות דאתמר בהון (מלאכי א, ט) חלו נא פני אל ויחוננו, לההוא דאיתמר ביה (במדבר יב, יג) אל נא רפא נא לה, דאסוותא דיליה בידיה, דאיהי פשוטה לקבל שבים, וירא כי אין איש.
ואיהי בעד החלון נשקפה ותייבב, בתרועה דאיהי יבבא, דאתמר בה (בראשית ח, ו) ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה, ודא יום הכפורים, דתיבת נח איהי אימא עלאה, חלון דילה איהו עמודא דאמצעיתא דביה אור, ותורה אור, ואיהו אור הגנוז. ויפן כה וכה, מציץ מן החרכים, אלו עשרת ימי תשובה, וירא כי אין איש.
ועוד משגיח מן החלונות, אלין חלונות דבי כנשתא, דאבא ובנוי אינון בבית הכנסת אסירן, ואיהי בכל יומא אשגחותיה עלייהו ויהיב לון מזונא. ויפן כה וכה, אם אית מאן דאתער בתיובתא לתברא בית אסורין דילהון, הדא הוא דכתיב (ישעיה מט, ט) לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש, אלא איש לדרכו פנו בעסקין דילהון, באורחין דילהון, איש לבצעו מקצהו, בבצעא דהאי עלמא, לירתא האי עלמא, ולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון (שמות יח, כא) אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע, אלא וירא כי אין איש, אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב, הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש ככלבים, דאינון אומין דעלמא עובדי עבודת אלילים, דצווחין לגביה ולית לון בשת אנפין, דלא אית מאן דקרא לון בתיובתא דיחזיר הקדוש ברוך הוא שכינה לגביה בגוונא דיחזיר לגבייהו, ואידמיין לכלבים דאתמר בהו (תהלים קלו, לה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ואינון ערב רב, דכל חסד עבדין לגרמייהו עבדין, עד כאן לשונו.
הרי בפירוש כמה ראוי שנתעורר בתשובה לאהבת השכינה להקימה מהגלות לא על מנת לקבל פרס, ולא נדמה לערב רב או לגוים עובדי עבודת אלילים כנזכר במאמר.
ועל דרך שפירש הרשב"י ע"ה במאמר זה, שהוא עז פנים הבא בראש השנה ויום הכפורים לומר כתבנו לחיים ולשאול סליחה וכפרה בלי התעוררות תשובה, על דרך זה בכל יום ויום גם כן שאנו שואלים בתפלתינו כמה שאלות שהם י"ג אמצעיות, שיאמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואתה בא לשאול שאעשה לך זה וזה, מה היא התשובה שעשית, ואף על פי שאנו שואלים השיבנו אבינו לתורתיך, וסלח לנו.
